לגוזר ים סוף כו' הנה גזרת ים סוף קריעה אחת להעביר את ישראל לטבוע המצריים היה די אך לגזור באופן ימשכו גם כן גזרים רבים כמ"ש ז"ל שנעשו י"ב גזרים וכותל חומת מים מפסקת בין זה לזה ובכל אחד מהי"ב קרעים שבט אחד בפני עצמו ולמה עשה ה' ככה ולא קרע א' לכל שבטי ישראל אך היה לעשות חסד עם העולם שיכירו ההשגחה ולא יאבד העולם והוא בשום לב אל מאמרם ז"ל באמרם כי נעשו י"ב שבטים ולא י"ג כי אפרים ומנשה שנים המה. אך יתכן כי האלהים עשה בל יטעו ישראל ויאבדו ויבטל העולם והוא כי הנה עבר בים צרת פסל מיכה משבט אפרים ואם היה הכל קרע אחד היה מקום לשטן להטעות את איש שוגה או פתי כי חלילה חלילה הפסל נסך מיכה קרע להם את הים על כן עשה ית' כי לכל שבט יהיה לו קרע בפני עצמו וגם המקום אשר היה הוא בשבט אפרים יהיה שבט מנשה עמו לרמוז כי מי שקרע לכל א' משאר שבטים אשר אין לו פסל קרע למנשה ואגבו היה אפרים משא"כ אם היה לאפרים לבדו קרע אחד נמצא כי היות הגזרה לגזרים היה כדי שלעולם יהי חסד להתקיים ולא יאבד העולם בטעותם אם היה קרע אחד לכל שבטי ישראל:
קריאה במקור
רוממות אל על תהילים · פרק 136 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Romemot El, Warsaw 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268238&lang=iw_IL&context=L
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c6421e90518021e48639d11551758bb28cb6ca3fee40ef6e3a93674aefb9c182