ואחר שהניח להם הוא יתברך בארץ הקדושה ונשלם מאמרם ז"ל שמשנברא העולם נתאוה הקב"ה שתהיה לו דירה בתחתונים אז נודע בעולם כי מהארץ עשה עיקר ולא מהשמים עם היות שם מלאכי השרת וא"כ הוי אומר כי כשנודה לומר שהוא אלהי השמים לא יהיה שמהם עושה עיקר כ"א שאין חסד שעושה עם השמים וכל צבאם מחמת עצמם כ"א לשיהיה על ידם השתלשלות להריק שפע עליון על הארץ שהיא העיקר וזהו הודו ישראל לאל השמים שהוא חסד אל שעשה להם ולא היה החסד שעשה עמהם בשביל עצמם כ"א בשביל העולם הוא השפל היה חסדו כי אינם רק לקיום העולם השפל מהו גם כשישראל עושים רצונו של מקום:
קריאה במקור
רוממות אל על תהילים · פרק 136 · פסוק 26
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Romemot El, Warsaw 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268238&lang=iw_IL&context=L
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c6421e90518021e48639d11551758bb28cb6ca3fee40ef6e3a93674aefb9c182