אם למקרא · בראשית · פרק 22 · פסוק 14

ה' יראה. לא נוכל לכחש שהר המוריה הוא בירושלם ועליו נבנה בית המקדש כמ"ש בס' ד"ה, גם נראה בעליל כי שלם היא ירושלם כמו שנקראת בשם זה בס' תלים, והנה אנו רואים שאברהם קרא למקום ההוא ה' יראה, ומעתה נתבאר כמעט הכרח פירוש חז"ל שאמרו ששם ירושלם מורכב מיראה ושלם, יראה שקראו אברהם, ושלם שקראו שם בן נח, והוא אמרם בב"ר ל"ו — אברהם קראו יראה ושם ב"נ קרא אותו שלם אהב"ה הריני קורא אותו כמו שקראו שניהם, ירושלם, יראה שלם ע"כ, וזה אצלי פירוש קרוב ונכבד במאד מאד מצייר לפנינו בשם ירושלם, תכלית התיסדה למקדש ובית תפלה לכל העמים, ולמקום משכן ישראל לכהן ולשרת שם בשם ה', כי שרש לשם זה בישראל ובאדם, וכל אחד נתן בו חלקו, שם הוא החשוב שבגוים, ואברהם הוא הוא הראש ואבן פנה לאומת ישראל. ועיין מה שכתבתי פ לך לך ע"פ ומלכי צדק מלך שלם וגו' ואם כנים הדברים כאשר אמרנו כי שלם היא ירושלים, והר המוריה בירושלים כדמוכח בד"ה ובדחז"ל (עם היות מ"ד שהוא סיני) א"כ הביטה נפלאות, איך עקדת יצחק היתה בעיר כהונת מלכי צדק היא שלם. ונכון וקרוב הדבר אחר שהודיענו הכתוב כי הוא היה כהן לאל עליון שהעבודה הנשגבה ההיא תיעשה ברשותו, וכמו שהודה אברהם לכהונת מלכי צדק בתת לו מעשר מכל, כן ראוי שיודה, בהגישו בנו לעולה בעיר הקדש ובממלכת כהונתו של מלכי צדק