אם למקרא · דברים · פרק 28 · פסוק 4

עשתרות צאנך. פירוש רבותינו ידוע ואפשר שהוא דרך דרש, וראב"ע פ' עקב פירש עשתרות כמו עדרים ור' יונה אבן גנאח כתב הנקבות בלבד ואמר לבעלים ולעשתרות בצורת העשתרות — ואין ספק שפי' זה האחרון הוא העיקר אחר שידענו בראיות גמורות שעשתורת או Astarte היתה שקוץ צדונים בצורת רחל ולכבוד האליל נקראת העיר עשתרות, כמו שנקראת ירושלים על שמו של הקב"ה כדברי חז"ל המכוונים לדעות הקדמונים יותר ממה שחשבו אחרוני בני עמנו, ועיין מה שכתבתי בארוכה על שם אשרה (פ שופטים) — וירושלים שם ספירת המלכות שהיא עקר מטרין ודפוס כל האלילים הנקבות והיא נקראת גם כן רחל בפי המקובלים כמו שבעלה והוא התפארת נקרא שה, וכל זה לאות כי החכמה שרשה בוקע ועולה בימים קדמונים בזמנים שהיו התארים האלו מצויים ומפורסמים אצל בעלי הדתות לא כן בעת אשר יחשבו שבדו המקובלים את דעותיהם מלבם — וכן ירושלים של מטה ושל מעלה נקראים שתיהם צדק וציון ועיר דוד כמו עשתרת שם העיר ושם האליל הנקבה וכמו Athenee שם האליל שביון ושם העיר החכמה המפורסמת היא אתינא.

וכמו שנקראת אליל הנקבה עשתרת (או אשרה וכנגדה בקדושה רחל) כן נקרא הזכר אֵל מלשון אלים ועתודים והושאל להורות על הגדולים כמו שהושאל שם פרים ועתודים ואבירים לרמוז על השרים והמלכים, וגם הקב"ה נקרא אביר ישראל וכביר כמו כְאביר (עיין בראשית את הכרובים) ומזה נקראו קצת אלילי מצרים כבירים Cabiri ומזה המין שם כר בכל הוראותיו, הא' תיש או עז — והב' אדון כמו שלחו כר מושל ארץ מסלע מדברה אל הר בת ציון, וזה כמו שנקרא זכר האשרה בעל לשון אדנות ומלוכה ובפירוש יותר מֶלֶךְ או מולך, או מלכם ונקבתו היא הרחל והאשרה נקרא מלכת השמים, עיין כל מ"ש על פ' לא ימצא בך מעביר וגו' ועיין פ' וישב על תוצאות כיר ביווני Kyrie מבר ויונון האליל הנקבה שבארץ יון היתה נקרא HERA הגבירה, והנוצרים יקראו היום למרים Dame-Notre או Madone ובלשון אשכנז נשאר Herr לומר אדון וכמדומה לי שראיתי שבלשון מצרים היו קורים לאדון ולעז בשם אחד, ואיני זוכר מקומו אשר ראיתיו שמה.