אם למקרא · במדבר · פרק 8 · פסוק 18

כל בכור. אולי רמז בכל גם על הבהמה, ועיין מה שכתבתי בפ' נשא, וכן מוכיח במקרא שלאחריו כי לי כל בכר וגו' באדם ובבהמה.

[השמטה: תחת כל בכור בבני ישראל. וכנגד זה מצינו החמור יורה אצל הגוים על התשועה L' Ane lui meme n' est point indifferent symbole comme presque partout, de SALUT et de delivranee — Creuzer = Guignaut Relig. de l' Antiq. vol. 3. p. 289.- ואולי בזה נוכל להבין אומרו עני ורוכב על חמור ועל עיר בן אתונות וכן אסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתונו, ועל החמור היו רוכבים הדיינים ובו נסמנו, כמו שנאמר רוכבי אתונות צחורות יושבי על מדין, ורבותינו אמרו בערובין רוכבי אתונות אלו תלמידי חכמים וכו' צחורות שמלבנים ההלכה כצהרים וכו', וקרוב אצלי לפרש על פי זה מליצת רבי טרפון הלכה חמורך טרפון כשנתחייב לשלם למי שחייב שלא כדין, ורב"ע פירש שהיה צריך למכור חמורו כדי לשלם, ושתים קשה לי בפירוש זה, חדא למה תפס חמור יותר משאר דברים, ב' כי לו רבי טרפון היה עני, ינוח לנו, רק מהידוע כי רבי טרפון עשיר גדול היה ולמה יצטרך למכור חמורו כדי לשלם, על כן אני אומר שרצה לומר דרך הלציי כי לשלם הטעות שטעה בדין יצטרך למכור טכסיס הדיינות והוא החמור שהיה רוכב עליו כמאמרם בערובין רוכבי אתונות אלו תלמידי חכמים.]