אם למקרא · בראשית · פרק 32 · פסוק 25

ויאבק איש וגו' עד עלות השחר. רמז לנו הכתוב שלא היה האיש ההוא רשאי להתאבק עם יעקב עד עלות השחר, וכן בסמוך הוא אומר בפי' שלחני כי עלה השחר, הא למדת שהשחר שם קץ וגבול לשליטתו, ומזה ידענו כי דבר ה' אמת בפי רבותינו שלא נתנו למזיקים שליטה רק בלילה, ואלמלא שכן הוא, למה תרמוז התורה על הזמן והכפול הדברים פעמים? — ושהיה האיש הנראה ליעקב מלאך, יתבאר במופתים, א' באומרו כי שרית עם אלהים ועם אנשים, ב' אמר יעקב כי ראיתי אלהים פנים אל פנים, והוסיף ותנצל נפשי רמז בזה שראוי היה להנזק לולי שר אל מלאך ויוכל, ג' משולש בנביאים וישר אל מלאך ויוכל — וא"ת למה קרא אותו הכתוב איש? אומר אני כי הורה לנו בזה שלדעת תורתינו כת אחת מהמלאכים נקראים אישים, וכן אמרו רבותינו וימצאהו איש, זה גבריאל, ובזה סרו תלונות משיגי הרמב"ם שכתב שהכת הראשונה מהמלאכים נקראים אישים (ועיין בזה מאמר היחוד לרמב"ם בפתיחה להגאון ראפאפורט) ותמהו עליו, מנין לו, ומצינו שיעקב שאל למלאך, הגידה נא שמך, הרי שהאבות וגם משה ע"ה שכתב התורה, היו חוקרים על שמות המלאכים הנראים להם, ואם שם מלאך זה נעלם מהם, האם נאמר שכל שאר המלאכים כלם לא היו נקראים אצלם בשם, ואיך היו נבדלים ונכרים זה מזה אם לא בשמותיהם ובכל זאת רואים אנו שלא נכתבו בתורה זולתי מעט מזער, ובדורות אחרונים, הא אין לך לומר אלא שידועים היו אצלם ונסתרים היו, ולא נתנו להגלות אלא במשך הדורות ככל שאר חלקי התורה (ועיין מ"ש למעלה על פסוק ישלח מלאכו אתך.

ויאבק איש. עיין רש"י והוא כמו חבק בתמורת ח' בא', וראה מה שכתבתי ע"פ כי אב המון, וזה כאחד מהם.

השחר. שחר וצחר קרובים הם, ומורים על ההפך, ודעת ראב"ע "עד סור שחרות הלילה" ואין כן דעה קדמונינו. כשאמרו כשעלה עמוד השחר, הרי שהבינו התחלת האור, וכן נראה לי ששחר כמו צחר, והוא מהשמות המורים על ההפכים.