אם למקרא · שמות · פרק 20 · פסוק 14

וכל העם ראים את הקולת. עיין בזהר ח"כ פ"א ע"כ שפירשו שם קולות על הספירות ועל כן אמר רואים ולא אמר שומעים ושקוד בפרט על דברי רבי אלעזר שם, וכבר ידוע כי ידידיה הוא פילון היה מנכבדי התיראפיאותיס Terapeuti שבארץ מצרים, ר״ל כת החסידים, וחכמת האלהות שבספריו קרובה מאד מאד לחכמת האלהות המקובלת, רק יוסיף הקורא הפלא ופלא כאשר בעיניו יראה שפירש פילון בפסוק שלפנינו והשינוי שבו (רואים במקום שומעים) כמו שפירשו בזהר על הרוחניים, ואלה דבריו: ........Aussi quand la loi ete promulguees sur le mont Sinai, on ne dit pas que la voix a ete entendue, mais selon le texte elle a ete de tout le peuple assemble.— Philon in Frank la Kabbale p. 314. ועל פי פשוטו של מקרא אומר אלי כי כן דרך ליחס אל חוש אחד מהראוי לחוש אחר, כי כלם מיוחדים בחוש המשותף Sensorio comune וכן ראיתי במשורר יון Eschile Prometheo v.21, in ששם בפי וולכניס כדברים האלה על פרומיטיאו "לא יראה קול, וכל תמונת אנוש לא יראה״.