אם למקרא · דברים · פרק 17 · פסוק 6

על פי שנים עדים. החוקר הגדול וויכו Vico ברוחב ידיעותיו בלשון רומי הקדמון השיג לדעת בבדיקת המלות והשמות ונתוחם, ומקורם, ענינים יקרים שלא באו בפירוש בספור קורות הרומיים וקדמונותיהם, והרחיב הכלל שבכל לשון ימצאו אמונותיהם וקורותיהם הקדמוניות, ומאז עלה על לבי ללכת גם אני בדרך זו הלך, אולי אוכל למצוא דברי חפץ בלשוננו הקדוש וה' היה בעוזרי ומצאתי קצת דברים יקרים חלק מהם יעלה בזכרונם בחבורינו זה, ושם עדים, שלפנינו כא' מהם שהרי ידוע כי לפי קבלת רז"ל אין העדות שלמה עד שיתרו בו ויודיעוהו ענשם של עבירות ואין מזה רמז בכתוב, רק במלה עצמה גם זה בכלל על פי פשטה הגמור כי שרש עוד יורה כעצם על ההתראה כמ"ש העד העיד בנו וממנו נקח שלא יקראו עדים בשלמות עד שיתקבצו בהם תנאי ההתראה — והח' שד"ל גם הוא לא יכול להעלים עינו מזה גם שלא ראה התולדה היקרה היוצאת לעזר ולהועיל לתו' שבע"פ שכתב במשתדל פ' וילך לפי עקר הוראת המלה שהוא מזכיר מזהיר ומתרה כמו העד העיד וגו' ושרש עהד בלשון סורי כשרש זכר בעברי ע"כ, ומדבריו למדנו עוד אחרת והוא מ"ש ז"ל שבכלל ההתראה יש ג"כ זכירת העונש הראוי לאותה עבירה, וא"כ כבר בכלל גם זה בשרש עוד — ומטעם קרוב לזה נתקבצו שני הענינים ההתראה והעדות גם בלשונות אחרות כמו. Attestare — Contestare — Protestare ועיין כיוצא בזה מה שכתבתי ע"פ והחריש יעקב עד בואם.