אם למקרא · שמות · פרק 2 · פסוק 18

ותבאנה אל רעואל. חז"ל אמרו שכל אלה השמות רעואל, חובב וכו' נקראו לו, ואין ספק שדרך הקדמונים לקרות לאיש אחד בשמות רבים — רק היה נראה לומר שאין צורך לפרש כן ביתרו, כי לדעתי כל מי שישא אשה ממשפחה אחת הוא חתן לאותה משפחה (ועל כלם הוא חתן לאשתו) ובני המשפחה כלם הם חותניו (ועל כלם אבי אשתו הוא חותנו) וכן מצינו (מלכים ב' ט') כי חתן בית אחאב הוא, ולמעלה אמר שהיתה בת עמרי, ועיין שם רד"ק, ובלשון חז"ל חתנא דבי נשיאה כלומר קרוב ע"י חתון, כי לא יתכן שיהיה חתן לכלם, ובזה אפשר שיובן מי היו רעואל וחובב ויתרו, כי רעואל היה הזקן אבי המשפחה, ויתרו וחובב וקני כלם אחים בני רעואל, וכשמת רעואל מלא יתרו את מקומו כי אולי היה הגדול שבאחים, ולזה אמר ומשה היה רועה את צאן יתרו חותנו, וכי בשנה השנית היינו שתי שנים בקירוב אחר שהלך לו יתרו אל ארצו, בא חובב אחיו וחלה משה פניו שאל יעזוב אותם, ובפי' קראו הכתוב בן רעואל המדיני, נמצא שרעואל היה אביו, וחותן משה חוזר לכל אחד מהם, וקין או קני היה מבניו של חובב, ובלעם ראה אותו להיותו נצב על ראש הפסגה בארץ מואב, ועיניו משוטטות בכל המדבר, והתנבא עליו, ובס' שופטים ד' וחבר הקני וגו' אמר שחבר נפרד משאר המשפחה ויט אהלו וגו', והמשפחה היתה מזרע קין שהיה מבני חובב חותן משה, ולסבת הקורבה עם ישראל עשתה יעל מה שעשתה, ובשמואל (א' ט"ו) ויאמר שאול אל הקני וגו' כי אתה עשית חסד בגלל עצת יתרו, או כנגד מ"ש משה אל נא תעזוב אותנו וגו'.