אם למקרא · בראשית · פרק 18 · פסוק 1

כחם היום. יום ישמש לענינים רבים, ומהם יאמרו יום סתם על יום טוב ועל יום רע, ופעמים ירצו בו שמש, מזל, עת, וזמן, ופעמים ירצו בו בקרוב, ופעמים פעולת שכיר, והוראת שמש מצאנוה בפ' שלפנינו כחם היום, ויותר מפורש כי הנה היום בא בוער כתנור, וכן כי פנה היום, בערב יום, ולהיות שהאמינו היות השמש סובב לארץ פעם אחת בכל כ"ד שעות קראו כל זמן הקפתו יום על שם השמש, וכן נקראת השנה יום כי בהקף שנה אחת יחזור לנקודת הגלגל שהיה בו, כמו את זבח הימים וגו'. ובזה תבין אומרם ז"ל ויהי היום דא יומא דר"ה, וחוקר אחד Des Vignoles סמך על התאחדות ב' הענינים האלה בשם אחד להורות שכל השנים שספרו המצריים הקדמונים במספר עצום, היו ימים ולא שנים — V. Larcher Cron. Erod. degli Egizj. וכן בלשון חז"ל מצינו יום במקום שמש בפ"ג דחולין אוקמוה להדי יומא. ואין לשתוק שבארץ הינדיא קורים לשמש יַאַמא Jama וזו אחת מני אלף מלות הדומות ללשונינו בלשונות אינדואיאורופא lndo — europee וגם בכל מקום שידברו כתבי הקדש על התמדת ענין יזכירו מלת היום או שמים וארץ, או שמש וירח, או אחד מכל כללי הארץ, או המציאות הנברא כמו עולם, שפירושו כל הימים שיתמיד העולם, ועיין מ"ש בפי' שם עולם: ועל עד היום הזה.