אם למקרא · במדבר · פרק 15 · פסוק 22

וכי תשגו וגו'. נראה כדברי רבותינו שבע"ז הכתוב מדבר, שאם על כל מצוה ומצוה באה אזהרה זו הרי כבר דינו אמור בפ' ויקרא (ד' י"ג) ואם כל עדת ישראל ישגו וגו' ושם לא נתחייבו כ"א פר לעולה ולא נזכר שעיר וכאן נוסף שעיר לחטאת, ועוד שכן הכתוב מוכיח בסוף הפרשה והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את ה' הוא מגדף ונכרתה, ואין פסוק זה מדבר רק בע"ז, חדא דאיך שייך לשון גדוף בשאר עבירות, ב' הרי ענשם של כל אחת ואחת כבר אמור ומה ענין כרת לכאן, ג' שלא יתכן לאיים כל כך על שאר עבירות רק על ע"ז — ואם תאמר למה הוציא ע"ז בלשון הזה וכי תשגו וגו' את כל המצות האלה, אומר אני שהכוונה לומר מי שבעובדו ע"ז פורק עול וממילא כופר בכל המצות כי אין ספק שמי שאינו מודה שאלהי ישראל הוא לבדו אלהי אמת לא יוכל לקבל ולשמור מצותיו, וכן הדברים מוכיחים שלא נכתב אחת מכל מצות כמו שנאמר במ"א, רק את כל מצות וגו' ואיזו המצוה שהיא כוללת כל המצות הוי אומר זו ע"ז, ועוד שלא אמר אשר לא תיעשנה כמו שנכתב במ"א רק אמר את כל מצות ויש מצות עשה בכלל, ואדרבה אין הלשון מורה אלא על מ"ע שכן הוא אומר וכי תשגו ולא תעשו הרי שהשגיאה היא בשלילת המעשה ואם כן במ"ע הכתוב מדבר, אמנם לא יתכן לפרשו על מ"ע כי על בטול מצות עשה אחת אין קרבן, וכל שכן שלא יאמר עליה והנפש אשר תעשה ביד רמה וגו' את ה' הוא מגדף ונכרתה כי דבר ה' בזה ואת מצותו הפר וגו', הא אין לך לומר אלא שמדבר על מצוה שיש בכללה כל מצות עשה וכל מצות לא תעשה והיא ע"ז — ועל הכל מקרא מלא מסייעני דכתיב את כל אשר צוה ה' ביד משה מן היום, הרי שהורה לדעת כי במצוה אחת הוא עוסק, שבבטולה נתבטל כל אשר צוה ה' ביד משה וגו' ואלולי שכן הוא נצטרך לומר שהכתוב מדבר כשישראל עברו על כל מצות עשה ומצות ל"ת בבת אחת וזה בטל כי מקרה כזה לא יתכן מעולם אם לא בהכחשת עקר המצות כלן והוא יחוד האל, ואם כן חזרנו לקבלת אבותינו שבע"ז הכתוב מדבר — ועדיין נשארה מליצה לפרש בכתוב הזה והיא מן היום אשר צוה ה' והלאה לדורותיכם, שאם בא לרמוז שתהא מצוה זו נוהגת לדורות, מה טעם לפרש כאן יותר מכל המצות, ועוד שאין לשון הכתוב סובל פירוש זה והיה מספיק כשיאמר לדורותיכם או חקת עולם כשאר מקומות, ואומר אני כי יש בלשון הזה הערה לכל משכיל על מציאות תורה שבעל פה, וכלומר שאם מצות ע"ז בכללותיה נתפרשה בתורה, דקדוקיה ופרטותיה והתנאים שעל ידיהן יתחייב העובר עליה ואיזו נק' עבודה ואיזו לא נקראת, לא נתפרש בתורה רק נמסר בעל פה לראשי דורות, ושמא תאמר כיצד יתחייב או יפטר ובמה נדע כי עבר זה על ע"ז, על כן אמר שאין לנו רק במה שיבארו ויגבילו חכמי כל דור ודור כפי ההלכות המסורות להן, וז"ש את כל אשר צוה ה' אליכם ביד משה מן היום אשר צוה ה' והלאה לדורותיכם כי הוא תמיד מצוה והולך, תחלה על ידי משה ואח"כ והלאה לדורותיכם, וזה שאנו אומרים אק"ב וצונו גם על המצות שאינם כתובות בתורה.