ויקם בלעם בבקר וגו' ויחר אף אלהים. נראה לומר שטעם חרון אפו ית' לפי שלא המתין שאלת שרי בלק, גם לא אמר להם לא עכשיו ולא קודם לכן דברי ה' בשלמות שאמר לו לא תאור את העם כי ברוך הוא ולא הגיד להם רק כי מאן ה' לתתי וגו' וזה ממה שיורה שיש ביכולתו להזיק להם נגד מאמרו ית' כי ברוך הוא ר"ל שלא תועיל קללתו וגם עתה לא ספר להם מה שאמר לו ית' הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה — ואם אחר כן אמר לו לבלק הלא גם אל מלאכיך וגו' הוא חוזר למה שאמר לעבדיו כשבאו שנית קודם שילינו שם אם יתן לי בלק מלא ביתו וגו' ולא היתה כוונתו לומר אלא שאינו יכול לילך אם לא ברשותו ית' וסיום הפסוק אשר ידבר ה' אותו אדבר הוא מאמר בפני עצמו שאומר בלעם לבלק ואינו בכלל הדברים שאמר לעבדיו, וכלומר כבר היית יכול לדון מדברי שאין בידי לזוז מרשותו — וכראותו ית' שהיה מעלים מעבדי בלק שאין ברשותו לדבר דבר כ"א מה שישים אלהים בפיו ושקם משנתו והלך מבלי שיגיד להם כל זה, על כן חרה אפו כי שתים רעות עשה בזה, האחת שלא נכנע לפני עבדי בלק להגיד להם כי לא יוכל לדבר למטוב ועד רע מאליו ומעצמו, והשנית שאולי אם היה מגיד להם כדבר הזה לא היו מפצירים עוד בו שילך כי מה תועיל להם הליכתו ואולי יגיע להם היזק.
קריאה במקור
אם למקרא · במדבר · פרק 22 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1862-1863
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001100338/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4c99fd1272e5e62b4567d24be94b70f75a2c8d118a0c4c418e10fcbfea9febb5