אם למקרא · בראשית · פרק 14 · פסוק 19

קונה שמים וארץ. נתחבטו הפילוסופים לדעת איזה הדרך יוכל איש להשיג בקנין קרקע או מטלטלין באופן שיכנסו ברשותו ואין לזרים אתו — ובמה יוודע איפה להבדיל בין שלי ושלך, ומחשוביהם השיבו שהעבודה היא ראשית דרכי הקניה והיא הנותנת כח לעשות חיל לומר כי הוא זה שלי חלף עבודתי אשר עבדתי בו כאלו יצרתיו אף עשיתיו ובימינו אלה נכחות ידבר על יסוד זה, Thiers. de l'orig. de la propriete ואין לך דבר שלא נשמע כמוהו במחנה העברים, ובחכמינו הראשונים אם כמה שהגבילו דרכי הקניה בקרקע, ואמרו נעל גדר פרץ כל שהוא קנה, וכל אלה מהעבודות הנעשות לתועלת הדבר הנקנה ומהמלאכות הנאותות להקנות לבעליהן זכות בו, ואם בלשון אשר הוא בישראל ובאדם אוצר טוב ומקור נפתח לאמנות ודעות המדברים בו ויעיד עליו רש"י בפ' שלפננו שפירש הרימותי וגו' קונה שמים וארץ קונה כמו עושה על ידי עשייתו קנאן לו, והודה לו רמב"ן וכתב ואולי כן הדבר שיבוא לשון קנין בענין העשייה וכן כי אתה קנית כליותי וכן הלא הוא אביך קנך הוא עשך וגו' ע"כ. וראיות גדולות הם אלה, — אלא שלא שתו לבם שני המאורות הגדולים האלה לראיה כמעט גדולה מזו והוא שהדבר מתהפך וכמו שקנין יורה על העשיה בכתובים הנזכרים כן עשייה תורה על הקנין בפ' ואת הנפש אשר עשו בחרן וזה לאות כי קנין ועשייה אחד הם בלשוננו ומכאן ראיה לאמתות קבלתינו הנותנת למלאכה הנעשית בגוף הדבר, כח ואיל לגמור ענין הקניה והעד הלשון המיחד שני הדברים גם יחד בדבור אחד, וזה מכת הענינים הרבים שזכרנו מהם קצת בפירושנו זה, שבא הלשון והעיד על פרטי הקבלה הנספחים אל המצוה הכללית.