אם למקרא · בראשית · פרק 1 · פסוק 3

אור. הוא האוֹר וגם האוּר בשנוי מעט כי הולכים צמדים, ובלשון לאטין הקדמונים שבהם היו אומרים לוקס .Lux על האש גם על האור 324 vico. — ומה שיש להעיר הוא שאור ישמש בלשוננו לכל ד' יסודות הידועים לקדמונים — אור כמשמעו הוא בעצמו האור והאויר המתלבש בו — אור נאמר על הגשמים, יפץ ענן אורו — אור על האש אשר אור לו בציון — אור על הארץ על כן באורים כבדו ה' — וכל זה רמז נכבד לאמונת הקדמונים שנשאר ממנה רושם בחכמת הקבלה כי הכל נברא מאורו של הקב"ה, והשמש והירח נקראו אורים בלשון הקדש כמו שנקראו הכוכבים סטוייכיא בלשון יון שפי' נראים, ובלשון לאטין יקראו למאורות יסוד אלימנטוס — ואם כן האור שלנו כולל שתי ההוראות הוראת האור והוראת היסוד, והכל בו — ואין לך אור שיהיה כלול משניהם זולתי האור שעליו נדברו המקובלים שהוא אור הכל (שכל) ויסוד הכל (עצם). (עיין איאוסיביו הכנה .l. 584 ד' פאריז — והחכמה הטבעית שבזמנינו מצאה שני מיני יסודות האור והחום Calorico ואחר הבדיקה והחקירה ראו ששניהם מהלך אחד להם וז"ל טבעי גדול שבזמנינו "החום והאור מתנהגים על פי חוקים אחדים והם אור חוזר, נשבר, נפזר — וקטבי — וכעין התנבאות מזאת הידיעה האחרונה נראית לעין בלשון עברי כי שמות אור — ואור, נכתבים באותיות עצמם.X. vol Politecnieo

יהי אור. בזכרונות בני הנעורים מ"כ, כי לא דבר רק הוא מכם ידעת מ"ש חז"ל שאם רק הוא מכם כלומר מצד החסרון הכרוך בעקבי החומר, ולא ידעתי מה אחשוב על מי שלא שם אל לבו קצרות שכל האנושי. וידיעותיו המשתנים דור דור לפי השגת הענינים ביתרון דעת והכשר חכמה, הלא תדע כי חקרו הפילוסופים הטבעים לדעת האורה אי מזה בא ומהיכן מוצאו ואיך מגיע אלינו, ונשתנו בזה דעות הקדמונים לא אזכירם פה ואעירך לבד במה שחשבו בזה שני חכמים גדולים מחכמי האומות והם הטבעי הנורא Newton והפילוסוף — Des_Cartes לדעת הראשון האור נאצל אצילות עצמי מהגופים המאירים, והשני אמר כי האור חומר בפ"ע דק מתנועע ונרגש אצלינו בכח השמש, הצד השוה שבהם שבהחדל השמש יחדל האור ובהסתלק הסבה יסתלק המסובב, ורבים ישוטטו לדעת כיצד יתקיימו על פי האמור דברי התורה אשר תדבר ביום ב' מבריאת האור קודם בריאת השמש שלא נהיה עד יום ד' ויטענו איך יקדם העלול לעלה והמסובב לסבתו — ולולי שהוסיפו לחקור בענין האור והשיגו מה שלא השיגו הראשונים כמעט לא היה מענה, ונאלמנו דומיה, האמנם החכמה תחיה בעליה גם החיים השכליים בתת מקום להבין וליישב על אופנם גם דברי התורה, ותהי זאת לעדה למען לא ירוץ שכלנו לכחש בדבר שלא נוכל ליישבו על מתכונת החכמה הטבעית כאשר נודע ממנה, בעצם היום הזה-אך לבטוח ולהשען שכל שנוסיף דעת נוסיף ביאור וחזוק בלמודי ה', כי הנה מה שלא ידעו הקדמונים ידענו אנחנו אלה פה, והוא שהאור הוא גוף נבדל ונפרד ועומד בעצמו מהשמש והירח והכוכבים, והשגנו לדעת בבירור כי פעמים שתמצא האורה בלתי גוף מאיר, ולמי כל הכבוד הזה? הלא לטבעי הגדול אראגו אשר עמד לנס עמים בפאריז המעטירה וזהו בעצמו מה שתלמדנו התורה בשומה ביום א' בריאת האור והוא בעצמו לדעתי אומרם ז"ל שנתלו המאורות ביום ד' שכוונתם לומר שהאור שהיה מפוזר ומפורד החל להתקבץ בצורה כדורית ונעשו המאורות, וזה דעת מסכים מאד מאד לדעות והשערות טבעיות ושמימיות שבימינו אלה, וזה וכל כיוצא בזה יורה לדעת אלהות התורה, אחר שנשגבה בידיעת טבעי הדברים, מעלה מעלה מכל קדמוני בני אדם. — ועל אומרו וירא וגו' כי טוב יסדו חז"ל מליצה קצרה ואמרו לעולם יכנס וכו' בכי טוב, וראה זה מצאתי שהשוו דבריהם למליצות בני דורם הרומיים וזה פלא, שמע נא דברי Macrobio Saturn. lib. l. 55. En effet a Lanuvium l' on emploie ce mot MANE pour BONUM et meme que chez nous dans un sens inverse IMMANE signifle non bonum. ותכלית דבריו שהיו הרומיים אומרים מאני (בקר) תחת טוב

[השמטה: ויהי אור. עיין מ"ש על יצירת המאורות ע"י שנתקבץ האור המפוזר והמפורד ברקיע השמים, ועתה שמע מה שהעלו בזה כותבי זמנינו Rivista Contemp. Giugno 1862. p. 406. מהתקבץ והתעצם האור המפוזר ומפורר נהיה לדעת Anton. Laz. Moro כדור השמש.... והיא היא בעצמה דעת Herschell (theorie nebulaire) והיא גם כן דעת Humboldt (theorie cosmique) והיא דעת קדמונית נושנת, מימים רבים תפקד ותזכר למעלה למעלה עד היונים Anaximene, Anaximandre. chez les anciens, de flxer le commencement du periode journalier au coucher du Soleil.   — ומצאתי עוד הון יקר במנהג מצרים שכפי עדות Jo Lydus de Mens p. 13. et Creuzer Guignaut ll. — היום היה מחולק אצלם לכ"ד שעות, והיו מונים אותם מערב עד ערב בעבור הלילה שהיו אומרים היותה אם הכל — ושתים זו שמענו, האחת ראיה גדולה לאמתת קבלתינו — ממה נפשך — אם קבלתינו אמת, תכריע, ואם לאו ח"ו, מי הרשנו לבאר דברי משה נגד המנהג הקבוע במקום הורתו ולידתו וגדילתו — והב' הסכמה נפלאה עם מליצות הקבלה המכנה המלכות מדת לילה, והיא אֵם הכל, וממנה תחלת המספר ממטה למעלה, ודברי אמת נכרים — ולדעת זו הסכים lsidor. Orig. V. Cap. X. אלא שפליניו Pline ll. § 77. לא כן ידבר, רק אמר שהיו מונים מחצות לילה עד חצות, ולסלק הסתירה כתב Pastoret שפליניו ידבר על המצרים האחרונים האלכסנדריים, ואיזידור lsidor על הראשונים ואם כן הוא, לזה שומעים, שמספר על הראשונים, ומשם נלמוד לדעת תורתינו שתתעלה, הנתנת באותו פרק ובאותו זמן. ועיין מה שאכתוב בע"ה פ' בא, בפסוק אך ביום הראשון וגו'.]