אם למקרא · בראשית · פרק 1 · פסוק 5

ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. האמת הנגלה כדעת רבותינו המעתיקים שהיום הולך אחר הלילה מזה הפסוק. וראיתי במאמר האישות.165 להחכם אירלהיים ראש הריפורמא בברלין, שהביא משם אחר ראיה מזה הפסוק כי היום השלם הוא מבקר עד בקר וכלומר כשיגיע הבקר יהיה יום שלם, וכמה בטולים לדעת זו הכוזבת, שא"כ מה לנו בערב שהוא באמצע היום והיה לו לתפוס תחלת היום וסופו או אחת מחנה בלבד — ועוד שכשם שויהי ערב פירושו שנמשך ונגמר כל הערב דהיינו כל הלילה, כן מוכרח לומר על ויהי בקר, ויהיה פירושו שנמשך ונגמר כל הבקר עד הערב שהוא כפי' חז"ל מכי ינטו צללי ערב — ועוד איך נבין מ"ש ביום א' ויהי ערב ויהי בקר אם הוא כפירושו שא"כ כל יום ראשון איננו רק הערב והלילה קודם שיאיר היום ותכף בהאיר היום החל יום שני-ועוד שא"כ שבהאיר הבקר נגמר יום אחד, איך לא נזכר כל היום כלו עד הערב שהוא עקר היום ולדבריו לא יזכר ולא יפקד במליצות הכתוב וזה נגד השכל -ונתקיים בזה מה שנתקיים בכמה פנות אחרות זנח ישראל טוב אויב ירדפו שהאמתיות שהזניחו חוקרי אומתינו נתקבלו אצל גויי הארצות (עיין Explications sur le livre de la Genese vol. l. 32.) שהחזיק במעוז פירוש חז"ל הגם כי הנוצרים אינם שומרים עוד חקי התורה בהתחלת היום. — וראיתי שהחוקר הנז' תמך יסודותיו על שני מקראות שהם באמת קצת קשי ההבנה והוא מ"ש (שמות י"ב י"ח) בראשון בי"ד נחדש בערב תאכלו מצות — ואומרו מתשעה לחדש בערב וגו' הרי שייחס הערב ליום הקודם, ובדקתי במפרשי התורה ולא מצאתי און לי — ולדעתי נתיחס הערב ליום הקודם לא להיותו נגרר אחריו במספר הימים, רק מהכרח משפטי הלשון, כי ערב לא יאמר אלא על עריבת היום והאור ושוב החשך אחר היות האור, והוא מאמר מתיחס, ועל כן ידבק אל האור שלפניו כי עליו יאמר שעָרַב וחָשַך, וביותר שערב לא יאמר בדקדוק אלא על נקודת התכסות האור מן הארץ ומההכרח לייחסו אליו.

יום אחד. מאחרוני החוקרים רצו לפרש שהימים האלה אינם כפשוטם רק אלף שנים או יותר, ואין כל דבר חדש אחר שראיתי בראב"ע (אוצר נחמד.215.2) שכתב כן והוא מודה לחכם האומר כי יום הוא אלף שנים, ומי יודע אם זוהי כוונת חז"ל באומרם מלמד שהיה סדר זמנים קודם לכן, ועיין עוד לפנים.

יום אחד. במדרש א"ר יהודה ב"ר סימון מלמד שהיה סדר זמנים קודם לכן ע"כ. והרב המורה מדי דברו על חדוש העולם נגד אריסטוט' כתב כי הזמן מן הנבראים כי הוא מקרה דבק לתנועה והביא המאמר הלז ובשפתותיו מור עובר באומרו "כי זה דעת הקדמות וכל בעל תורה ירחק מזה" ומבלי שנתווכח על מאמר ר"י בר סימון אם תשאל להרב ז"ל איך ישוער זמן (יום אחד) בלי תנועה אולי ישיב כי לא היה זמן בפעל כ"א בכח או יאמר שכבר נברא ביום א' ואם תוסיף שאלה במה שוער מי יתן ידעתי מה ישיב ואם יאמר בתנועת השמש א"כ מה נתחדש כיום ד' — ויותר קשה איך החליט על ר"י בר סימון שהאמין בקדמות, וכמו זר יחשב שיטעה בזה וביותר יותן בספר ויוחקו — ובריוח יכול היה לפרש הרמב"ם דברי ר"י בר סימון ולא ימצא עול בהם כי הוא ז"ל הבין שבאומרו "קודם לכן" ר"ל קודם בריאת העולם, ועוד הבין בסדר זמנים הזמן עצמו -- ושניהם אינם מוכרחים ובנקל יכול היה לפרש שכוונת ר"י בר סימון שהגם שלא היתה עדיין התנועה הגלגלית, בכל זאת, החומר שנתהוה מתחלה היה כדרכו מתנועע תנועת מה והוא הוא שהורה סדר הזמנים ומדתם קודם לכן ר"ל קודם שיאמר ויהי ערב וכו' יום אחד ולנו אנחנו שידענו מהחכמה הטבעית שבזמנינו שבאמת היה סדר זמנים קודם לכן — וגם חקרנוה כן היא אצל חכמי הקבלה האלהית אין שוב מקום להתפלא ונתאמתו דברי חז"ל על פשיטותן אמות נפלא.

[השמטה: יום אחד. עיין מה שכתבתי במקומו על מאמרם ז"ל בונה עולמות ומחריבן והסכמתו לדעת חכמי הזמן, ודע כי המסכימים לדעת רבותינו הם,. Cuvier, Leopold de Buch Humboldt, Elie de Beaumont ויש טבעים אחרים בארץ בריטאניא שלא כן יחשבו ומהם Charles Lyell deux. Mondes Mai 1865. p. 207. ראה Revue des]

ומעין האמור הוא מאמרם אחר ממנו במעשהו באומרם שהיה הקב"ה בונה עולמות ומחריבן, וכי תשאל על זה וכיוצא בזה לרבים מלומדי תורה יהיו כמחרישים, או יאמרו כן אין מענה ולבי לא כן יחשוב כי אם וחכתי לה' המסתיר פניו עד יגלה עיני ואביטה נפלאות — וכבר הקדמונים פירשו המאמר הלז בטוב טעם ודעת ודבריהם מכוונים לדעת ליבניץ והוא כי להיות פנת יקרת ויסוד מוסד שהעו"הז בראו האלהים בבחירה ורצון א"כ הוא הטוב שבכל העולמות שהיו באפשרות וז"ל ליבניץ עולמות רבים מלבד זה היו באפשרות, א"כ לא ימלט שתהיה סבה למה בחר בזה יותר מכולם, וצריך לומר שהעו"הז ההווה הוא הטוב והשלם שבכולם וזו דעת השלמיים(אוטימיסטי) ע"כ. וכזאת פירשו על המאמר הנזכר והיה טעמו לפי זה לא שהיה הקב"ה בונה ומחריב עולמות בפעל, אלא להורות נתן ע"ד משל שהעולם הזה הוא הטוב שבכל העולמות שהיו באפשרות ונשתמשו במשל כאדם שמתחיל במלאכה וכשרואה שלא עלתה לו כהוגן מבטלה פעם ושתים עד שתבוא מכוונת לרצונו — ואולם גם בזאת נאות לחז"ל ולדבריהם ע"פ פשטם הגמור -ואין אנו צריכים עוד היום לחסות בצל המשל וכשמלה נתחוורו הדברים אצל הטבעים שקודם סדר היצירה אשר לפנינו כדצ"ח למיניהם כבר היו לעולמים סדרים אחרים בדצ"ח משונים מאלו שנוי רב והם עולמות בפעל שנחרבו והריסותיהם וחרבותיהם עדיין אנו רואים במעי הארץ משם יצאו לאויר העולם בחפש מחופש ויתמהו כל רואי בם והכל מעין האמור על מאמר ר"י בר סימון — ישקיפו ע"ז חוקרי זמנינו ויראו החוט המשולש היוצא מהלמוד היקר הזה, הא' בו נתבררו דברי חז"ל הראשונים ע"פ פשטם הגמור. ואין זה רק רוח המסורת הקדמונית הדוברת מתוך שפתיהם כי לא ידעו בזמן חז"ל ממה שנתגלה אצל הטבעים שבזמנינו כלום. — וזאת שנית הסכמת דברי חז"ל עם דעות הקבלה בענין השמטות הידוע. — והג' אות ומופת כי אין להבין דברי התורה אם לא בהתחברות המסורת, ובלתה לא תוכל לעמוד בקשרי החכמות והגלויים שנתגלו בטבע בדורות אחרונים. — ואף גם זאת חובה עלינו לספר כי מצינו לדברי חז"ל שורש וענף בדורות ראשונים לעילא מנהון, שבספר הרביעי לעזרא שהוא מהגנוזים (Apocrifi) כתוב שהעולם יחזור לתהו ובהו בז' ימי הבריאה כמו שהיה במשפטי ה' הראשונים.

סוף דבר שאמונה זו ממציאות עולמות קודם זה, היא נושנת באומתינו היא מהראיות הנכבדות על אלהות תורתינו, ולהיות שהחכמה הטבעית לא הניחה מקום לספק בזה, וגדר מזה ומזה תלחץ את רגל כהני הנוצרים גם הם, על כן אחד המיוחד ביניהם, והוא החשמן Wiseman בספרו. Des Rapport entre la science et la Relig. revelee lntrod. anal. p. XVII חתר למצוא זכר לה בכתבי ראשוניהם ובאמת כי לא עלה בידו מאמר ברור, רק רמזים קלים אצל Gregoire de ולדעתי. S. Basile — Cesaire, et. Origene וגם אצל Nazianze קול הברה שמעו מלימודי חכמינו ז"ל ונתנבאו ולא ידעו. — ואחתום בדברים יקרים בפרט זה שיצאו מפי החבר וז"ל (כוזרי מ' א') ואם היה מצטרך בעל התורה להאמין ולהודות בהיולי בחומר קדמון ועולמים רבים קודם אלו, לא היה בזה פגם באמונתו.