אל ארץ זבת חלב ודבש. לא כן אנו רואים בעינינו היום, וכבר מזמן חז"ל הרגישו בזה השנוי, ואמרו ביומי ר"פ שמינא ארעא, וביומי דר"פ כחישא ארעא, ושתי תשובות בדבר, האחת שאחר שגלו ממנה ישראל הרצת את שבתותיה כקללת ה', או שנאמר שלא כל ארץ ישראל היתה בכלל ארץ זבת חלב ודבש, אבל חלק ממנה, וכבר ידוע מ"ש על חברון, ארץ טרשים היא והקצוה לקבורה, וגם אמרו על ירושלם מפני מה אין פירות גנוסר בירושלם כדי שלא תהא עלייה שלא לשמה, ושמע דבר יקר מפי חז"ל שגם הם הגבילו תאר זבת וגו' רק לחלק מא"י, והוא מ"ש בירושל' דמס' בכורים, והא כתיב ארץ זבת חלב ודבש, א"ל אשר בה ארץ זבת חלב ודבש.
קריאה במקור
אם למקרא · שמות · פרק 3 · פסוק 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1862-1863
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001100338/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4c99fd1272e5e62b4567d24be94b70f75a2c8d118a0c4c418e10fcbfea9febb5