אם למקרא · שמות · פרק 3 · פסוק 14

אהיה. שם אהיה גם שם הויה ב"ה שהם הנכבדים בשמות הבורא ית' כלם עניין הויה ומציאות, ולא תשמע ולא תאבה לדברי המכחישים, ועוד נאריך בזה בע"ה, ומזה נמשך אצל רבותי' התלמודיים והמקובלים לכנותו ב"ה בשם הוא — בהוא הפעל והשם — בדבור אחד, והוא מקשרם — ויש בחכמי האומות ובחכמתם האלהית, כנויים קרובים מאד באופן נפלא לכנוי זה, רק לא אעיר עתה כ"א על מה שמצאתי סמך גדול לדרשתם ז"ל ע"פ והוא אסור בזיקים על שכינתו ית', והעניין חוזר על גלות בבל כידוע — ומצא Oppert בכתבי בורסוף. Borsippa שעל נבוכדנצר נכתב שם רִבִט הוא כינא, ופירש הדברים עבד הנמצא (רבט, עבד, כדרך שאומרים בערבי רבט לאסור, ודומה לו אסיר, בל' עברי, מאסר לשון קשר) וא"כ צדקו דברי רבותינו אם מטעם ההויה הרמוזה בשם זה (דומה לשם אהיה והויה) ואם מטעם שבל' אשור (ששם אירעו הדברים) כך היו קוראים לבורא הוא, כמו ששמעת- וחוץ מזה כמעט נראה ברור שכן יש ללמוד מאיזה שמות בני אדם שבתנ"ך, ר"ל ששם הוא כנוי לבורא ית' אצל קדמונינו, שהרי מצינו אבי-יה, גם אבי-אל (ד"ה) ומצאנו אבי-הוא, וזה לעד כי בשם אבי-הוא בא הוא תחת יה, ואל- וכן אליהוא תחת אלייה ואליאל — וכן אליפלהו (ד"ה א' ט"ו).

[השמטה: על פסוק אהיה אשר אהיה עיין מ״ש שם, ועול שני שמות לראיה כי שם הוא מכלל שמותיו יתברך אצל קדמונינו, האחד הוא הו־שע (ונקרא שמו אחר כן יהו־שע) כלומר הנקרא שמו הו־יושיע זה הילד על דרך אלי־שע, ישע־יה כלם ענין תשועה, והשני אבי־הוא כלומר אבי הוא הנקרא בשם הוא, והעד שם אחר כיוצא בו אבי־יה כלומר אבי היא הנקרא יה. — ואולי מזה הסוג אלי־הוא כלומר אלי הוא הנק' הוא כמו אל-יה. — וראה שדרך קדמונינו בקריאת השמות יעיד כי אמונותיהם אמונות המקובלים שכן נהגו לחלק שם המפורש יתברך למחלקות המקובלים. — הם אמרו ישעיה, אביה, אליה, הרי יה. — גם אמרו יהו-דה יהו־שע הרי יהו, גם אמרו יו-אל יו־כבד, יו-רם הרי יו, גם אמרו הו-שע, אבי־הוא, הרי הו והנפלא מכלם הרכבת שמות בני אדם מאותיות וה שבשם, כאלו הם שם בפני עצמו, כשם הודוה מורכב מהוד־וה ועניינו הודאה כמו יהודה, והעד שמצינו הוד לבדו שם אדם (ד"ה א' ז') כמו שמצינו צורי לבדו מן צורישדי (עיין ד"ה שם), ואולי ממין זה יִשְ-וַה כמו יאשְ-יָה, יִשַּׁי.]

[השמטה: אהיה אשר אהיה. עיין שם ובהערות שבסוף פ' כי תשא — ומשם ראיה שבן היו קורים הוא לבורא בארץ אשור, ומה תאמר הקורא אם נמצא שכן היו קורים אותו ג"כ בארץ מצרים, ולא ידעו ולא יבינו את זאת קצת חוקרים שבמקום שמצאו כנוי הוא על אוסיריס בכתיבות מצרים אמרו שכן דרך הלשון לדבר פעם לנוכח ופעם שלא לנוכח ואין הדבר כן אלא כמו שאמרנו, שאיסיריס שהוא כנגד שם הויה (תפארת) שבקדושה נקרא גם הוא בשם הוא, ותמיד הוא נקרא כן בכתיבות מצרים גם כשידברו לנוכח אוסיריס כמו לך הישועה מלך האלהים המאיר משכן הכבוד בטובות-יו COI BENDI DI LUI במקום טובותיך וכיוצא בזה לאלפי רבבה. Orcurti Catal illust. vol. ll. p. 205 ומה נאוו אם בן דברי רבותינו שאמרו ותפתח ותראהו את הילד מלמד שראתה עמו שכינה דרשו כנוי הו הנוסף ללא צורך על ה' יתברך, וכן ראוי לחכמתם הנסתרת (שכן הוא אחד משמותיו ית' וכן ראוי להאמין) ולדבר לבת פרעה כאשר ראינו, והרי זה עד ממהר כאחרים לבלי סוף אל מה שאמרנו פעמים רבות כי החכמה בקצה האחרון והאמונה בקצה האחרון מתאימות ומחוברות.]