ותשא כל העדה וגו'. אין ותשא חוזר אל קולם כי זה יחיד נקנה וזה רבים זכר, אבל האמת שלשון נשיאה בלבד יורה על נשיאות קול גם מבלי שיזכיר קול וכן לדעתי ישאו מדבר ועריו חצרים וגו', ואולי מזה למדו חז"ל לרמוז על השיר מפ' עבודת עבודה ועבודת משא.
קריאה במקור
אם למקרא · במדבר · פרק 14 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ויבכו העם בלילה ההוא. יביטו המכחישים כיצד הג' המארעים הרעים שקרו לאבותינו היו כלם בשבוע אחד אולי ביום אחד כפי עדות הכתוב, ולא יטילו דופי בדחז"ל האומרים כי יש עתים לטובה ועתים לרעה כי הנה בעשרים לחדש סיון לשנה השנית לצאתם מארץ מצרים נסתלק הענן ונסעו ב"י (במדבר י' פ' י"א) והלכו בדרך שלשת ימים (שם פ' ל"ג) שני ימים שאלו ואכלו השלו (סי' י"ב פ' ל"ב) שבעת ימים נסגרה מרים הרי הגענו לב' לחדש תמוז, ארבעים יום עשו המרגלים בהליכה וחזרה הרי י"ב לחדש אב — חרבן בית ראשון היה כמ"ש בס' ירמיה בז' לחדש אב, וחרבן בית שני ידוע מדחז"ל ויוסף שאירע בט' בו, הרי כל הג' מאורעות בשבוע אחד.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1862-1863
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001100338/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4c99fd1272e5e62b4567d24be94b70f75a2c8d118a0c4c418e10fcbfea9febb5