אם למקרא · בראשית · פרק 8 · פסוק 4

הרי אררט. ת"א בטורי קרדו, ובירוזו עצמו הסופר הקדמון לכשדים, כתב שעל הרים אלו נשארו לוחות התיבה, וקורא להרים אלו הרים קורדיים (Cordiani) ולא אכחד תחת לשוני שמצאתי גלוי יקר לאמת דברי חז"ל אפילו בדרשותיהם שעליהם יאמר האומר שלא הוצרכו ליכתב בכל הדקדוק האפשרי, והנסיון יוכיח שנזהרו אפי' בדבורם הקל לכוון אל האמת, והוא שמצינו בפ' י"א דסנהדרין אזל (סנחריב) אשכח דפא מתיבותא דנח, אמר היינו אלהא רבא דשיזביה. לנח מטופנא ופירש"י נסרוך אלהיו לשון נסר שהשתחוה לנסר ועשאו אלוה — ועתה הט אזנך ושמע דברי בירוזו הקדמונים שלא ידע את חז"ל — אומרים שבארץ ארמינייא על הרי קרדו נמצא עד היום הזה שרידי אניה אחת, ורבים יודעים כי מהכופר והעטרן אשר בה נשתמשו בני אדם לכפר על נפשותם ע"כ בירוזו, ומבאר דבריו Martinetti כתב וז"ל "אולי נסר הנשאר מהתיבה הגדולה של נח, או שארית פליטת החומר והזפת שנכנסו בבנינה לקחו אותם בני אדם לתכלית עבודה ולשרידי קדש (Reliquie) והבוערים בעם חשבו שאותם הענינים גם מבלי עבודת האל האמתי יועילו לכפר עון או למצוא חן ושכל טוב בעיני האלהים, — ולא בירוזו בלבד מעיד על הדבר, אבל גם קדמון אחר Abideno הובא אצל הכותב הנזכר Tes. di ant. Sacra vol. l. 229 יתן עדיו בז"הל, האני של סִיסוּטְרִי (שם האיש הנמלט מהמבול) אחר שנדחף מהמים השוטפים על הרי ארמינייא יושבי המקומות ההם לקחו מעציו לעשות להם טלסמאות וקמיעין שהיו תולים בצווארם, — גם קדמון אחר לא נופל מאלו Aless. Polistore (אצל הכותב הנזכר ח"ב קע"ג) עד ממהר על הענין הזה — וכל זה ממה שיורה שקבלת אמת ביד חז"ל: רק שם נסרוך אולי פירשוהו על נסר בדרך אסמכתא כי רבים מיודעי לשונות חשבו שנסרוך אלהי סנחריב הוא אשר בא זכר ממנו בהרבה שמות הבבליים, כמו נבו-כד-נצר שלמנ-נאסר ותגלת-פי-לאסר (בחלוף נו"ן בלמ"ד כלשכה ונשכה) וכבר מצינו מזמן קדמון בבבל שמות כאלו אריוך שדומה בסופו לנסרוך, ואלסר שדומה ללאסר, שבשם תיגלת פילאסר, וממנו לנסרוך — ואיך שיהיה מזה, ראיתי לחכם מפורסם לנוצרים (Kirker) שכנראה נתקבל אצלו פי' חז"ל על נסרוך וקנה אותו בשנוי מועט, שהרי כתב שנסרוך היתה לבבליים כמין תיבה קטנה עשויה כדמות ארון הקדש ומשוכללת מלוחות התיבה של נח Tes. d' ant. Sac. vol. 2.36.) — ואחר ששיערתי התחלק שמות נבוכדנצר, ושלמנאסר, לחלקים כמ"ש למעלה מצאתי שקדמני חכם גדול ומפורסם בידיעת הלשון ובחכמת הדקדוק והוא החכם אבן ג'נאח בס' הרקמה 161 וז"ל כשד שלמן (הושע י' י"ד) נאמר שעקרו שלמנאצר (הרי שהניח ששלמן מתחלק מן-נאצר או אצר) וכן נאמר בנצרים (ירמיה ד' י"ו) שהם מתיחסים אל נבוכד-נאצר.

אררט. לדעת גיזיניוס היא הארמינייא ומני ואשכנז שני מדינות בארמינייא — ויש מי שכתב שארמינייא כמו הר-מני.