כי ציד בפיו. פירש"י כתרגומו בפיו של יצחק — ואינו נראה לי שיתפוס הכתוב לשון גנאי אצל יצחק כאחד הריקים והגרגרנים, רק בפיו חוזר אל עשו, וכלומר שמדעתו שהיה יצחק אביו אוהב ציד חיה או עוף אשר יאכל, היה שואל לו תמיד, אבא, אביא לך מצידי, וע"כ אמר שהיה מרמה לאביו, רק שלהפליג העניין ולהקריבו אל דעת אנשי דורם המלומדים בתרומות ומעשרות, הביאו לדוגמא אבא, היאך מעשרין את התבן ואת המלח — ואם המשל דרש, עקר הפירוש הוא הפשט האמתי — וע"פ פירוש זה יתבאר ג"כ למה נזכר טעם אהבתו של יצחק לעשו, ולא נזכר טעם אהבתה של רבקה ליעקב, כי ע"פ האמת טעם אחד הוא, כי להיות שהיה עשו יודע שאביו הוא עקר הבית ובידו להוריש הנכסים והברכות למי שירצה היה משדלו בדברים, ולא היה חושש כלל לאמו, ומזה נולד אהבתה של רבקה ליעקב, וכן מצינו בכתוב לשון צידה על הרמיה כמו לצודד נפשות, בספר יחזקאל.
קריאה במקור
אם למקרא · בראשית · פרק 25 · פסוק 28
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1862-1863
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001100338/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4c99fd1272e5e62b4567d24be94b70f75a2c8d118a0c4c418e10fcbfea9febb5