אם למקרא · בראשית · פרק 46 · פסוק 34

ואמרתם אנשי מקנה וגו'. הנה הכתוב הגיד כי אחי יוסף בצווי אחיהם, אמרו אל פרעה כי אנשי מקנה היו, והיה טעמם כמו שייעד להם יוסף, בעבור תשבו בארץ גשן כי תועבת מצרים כל רועי צאן וכפי הנראה יש בזה קושי גדול, כי ארץ גשן בכלל ארץ מצרים היא, והיא הנבחרת, כמ"ש במיטב הארץ בארץ גשן — וא"כ איך יעלה על הדעת כי לסבת היותם תועבת המצרים יניחו אותם לשכון בארץ חמדה הלא ישלחו אותם מעל פניהם — ורא"בע כתב כי היו תועבת מצרים בגלל היותם אוכלים בשר, כי המצרים כמו אנשי הודו וכו', ויוצרך לפרש רועה מלשון אוכל, ואיך יבאר לנו מאמר הכתוב כי אנשי מקנה וגו' הלא נראה מזה ברור כי כוונתם למרעה הצאן ולא למרעה אדם — וחוץ מזה, מי הוציא פרעה מכלל המצרים, עד שיעיזו פניהם להודות לפניו כי באים הם מצרימה לעבור על חקי המדינה, והמפרשים שפירשו כי הטעם שהיו נוהגים קלון ביראתם לא נתנו לבם לקושיא השנית, כי גם פרעה מצרי היה, ועוד לא דקדקו כל הצורך בידיעת אמונות מצרים, כי לא בכל מקום ובכל זמן היו עובדים לבהמות הנכללות בשם צאן, כי עיר היתה עובדת השור, ובעיר אחרת הכשב, ובאחרת העז, ואם כן איך יחליט הכתוב כי תועבת מצרים כל רעה צאן — ועוד כי הפסוק מעיד כי המצריים עצמם מכרו בשנת הרעב צאנם ובקרם וכל בהמתם, ומי הוא זה ימכור אלהיו לככר לחם? רק כוונת הכתוב מתבארת מאליה, אם נאמין לספור כותבי הגוים ישנים עם חדשים ועינינו הרואות חקוק על בניני מצרים הקדמונים, כי בזמן קדום מלכו בו משפחת מלכים, נודעים בשם רועים כנענים Pastori Fenicj ותהי ראשית ממלכתם ימים מספר קודם ירידת אברהם למצרים, כאשר הוכיח ע"פ חשבון שאמפולליון הצעיר — ע"כ למצוא חן בעיני העם השורר, והמשפחה המולכת, צוה אותם יוסף שיעידו בעצמם בדקדוק עצום מה שלא יפורש כ"א ע"פ שטתינו, והוא אמרם והיה כי יקרא וגו' ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנעורינו ועד עתה גם אנחנו גם אבותינו. — ושמא תאמר כי כל זה למען ישבו בארץ גשן הטובה שאינה מכלל ארץ מצרים כי תועבת מצרים כל רעה צאן, ראה מה הוא אומר אח"כ, ויאמר פרעה אל יוסף, אביך ואחיך באו אליך. ארץ מצרים לפניך היא במיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך ישבו בארץ גשן — הא אין לך לומר אלא שכן הוא פירוש הכתוב, ואמרתם אנשי מקנה וגו' וגו' בעבור תמצאו חן בעיני העם השורר והמשפחה המולכת שגם הם אנשי מקנה Hyc_Sos כמונו, ובזה יתנו לכם המובחר שבמקומות, והיא ארץ גשן — כי תועבת מצרים כל רועה צאן, אבל המלכים אינם בכלל מצרים, כי נכרים הם בארץ כמונו היום, וכן היה שאמר פרעה במיטב הארץ הושב וגו' ועל כן ישבו בארץ גשן כי היא מיטב הארץ, ועוד הוא אומר ויושב יוסף את אביו ואת אחיו, ויתן להם אחוזה בארץ מצרים במיטב הארץ בארץ רעמסס כאשר צוה פרעה, הרי שכל מגמתו של פרעה להושיבם במיטב הארץ, ולא להרחיקם ולהבדילם, ועוד ראיה ממ"ש, ושמתם שרי מקנה על אשר לי, הרי שגם פרעה וביתו היו אנשי מקנה, כאבותינו — וכתב עוד שאמפולליון כי המלך החדש אשר לא ידע את יוסף, היה המלך הראשון שישב על כסא מלכות מצרים אחר שהוריד המלכים הכנענים מגדולתם והבריחם והורישם מכל ארץ מצרים, ולזה לא ידע את יוסף כי הוא היה סר אל משמעת המלכים הראשונים אויביו, והמלך הזה בעצמו הוא שהכביד עולו על בני ישראל, עד שיצאו ביד רמה במלוך מלך במצרים אמנופי החמישי, גם Hennequin Vol. l. 201. הודה ששנאת המצרים לעברים, בעבור היותם רועי צאן Hycsos כתופסי מצרים לפניהם.

כי תועבת מצרים כל רעה צאן. החוקרים והנוסעים Rosellini e Wilkinson דעתם שבני יעקב ירדו למצרים אחר שגירשו משם הרועים כנענים Pastori Fenicj או איכסוס (שמלכו שם מקודם) היינו במלוך שם המשפחה השמנה עשרה, ולבעבור יהיו נבדלים מגויי הארצות, תארו עצמם בשם רועים כדי שיבדילום המצרים להיותם בעיניהם מתועבים, ותמהני איך יאומן שיכנו עצמם בשם שנאוי ומתועב לפני מלך מצרים אויב להם ומבקש רעתם, והוא קם תחתם במלכות — ועוד איך יקוו מזה טובה גדולה וארץ טובה ורחבה, והיא ארץ גשן, וכל זה כי תועבת מצרים כל רעה צאן לפי פירוש השנים הנזכרים, ועוד תמה על עצמך, אם פרעה המולך היה שונא הרועים והמולך אחריהם איך יכפול הוא בעצמו דברי יוסף באומרו ישבו בארץ גשן, כי תועבת מצרים כל רעה צאן, כאלו גם הוא איננו בכלל המצרים, וגם בעיניו אינם תועבה, וכמעט אומר אני שהדבר להפך, והוא שדברי פרעה הם דברי מלך ממלכי הרועים (איכסוס) מהאחרונים שבהם, ורצה להזהיר בני יעקב רועים כמוהו שישמרו מהמצרים ולא יתערבו עמהם במצרים התחתון, וישבו בארץ גשן, כי שם רועים כמוהם, ואם כפי מספר הדורות אשר בימינו Cronologia לא יתכן — הנה הקרונולו, גיאה של מצרים, עדיין הלכה רופפת היא בידינו, וכמעט אני אומר שהויכוח הלז בין יוסף ואחיו ופרעה נוטל פנס לפנינו להאיר לנו הדרך אשר נלך בה, והקרונולו, גיא באה ללמד ונמצאת למדה.