אם למקרא · בראשית · פרק 47 · פסוק 2

ומקצה אחיו וגו'. נחלקו רבותינו אם מהחשובים או מהפחותים, וטעם המחלוקת כי אלו ואלו הם ב' קצות, ראש וזנב ואין הכרע לדעת הזה או זה, ובירבעם מצינו קצות העם, ואמר שמהם בחר הכהנים, וזו ראיה כי קצות העם רומז לחלק מסויים מהעם, ואם במעלה או בפחיתות לא ידענו — וירונימוס הבין במקצות העם דירבעם דלת העם ולא כן דעתי, רק מהגדולים והחשובים, ומצאתי סיוע לדברי שקצין אולי גזרתו מקצה כי הראש הוא הקצה הנראה והנגלה, ומזה ג"כ ומחץ פאתי מואב לשון פאה או קצה, והם כמו קציני, ואולי מקביל לזה ג"כ כל מקום שנמצא קרן לרמוז על הגדולים והחזקים — ואחר שבאנו לכלל זה, אמרתי אגלה אזן הקורא במה שראיתי בתרגום משלי ע"פ אשר אין לה קצין שוטר ומושל, שתרגם דלית לה חצדא, וחצדא הוא תרגום קציר כידוע, ואף שמצינו להמתרגם כמה מלות משונות מן העברי, מ"מ יש מקום להתפלא כיצד נפל שנוי גדול כזה בין התרגום והעברי, ועוד שענין חצדא או קציר אין לו שחר אצל הנמלים, ואינו מעין הדברים הבאים אחרי כן, שוטר ומושל, והיה עולה על לב לומר שהמתרגם נסחא אחרת, נזדמנה לו בכתוב, והיה קורא קציר, כמו שמצאנו דומה לזה פעמים לא מזער — רק דברי רבותינו בפרק בתרא דערכין העמידוני, ולא נתנוני להחליט בזה, שהרי איתא שם ויאמר מה הציון הלז אשר אנכי, רואה וכו', וכי מה טיבו של יאשיהו בבית אל? אלא כשהחזירן ירמיהו, יאשיהו מלך עליהם, רב נחמן אמר מהכא, גם יהודה שת קציר לך בשובי וגו' ופירש"י שם קציר- קצין, דנ' מתחלפת בר'. כדכתיב נבוכדנצר נבוכדנצר, הרי מכאן נתבאר כי פעמים שהיו מפרשים חז"ל קציר כמו קצין, ומנה נדון לתרגום שלפנינו, ומן התימה על רש"י שבפ"א דמגילה פירש שם, שת קציר עשה חיל וגדולה, כמו תשלח קצירה עד ים, עשה קציר כמו נטע — וממ"ש פ' בתרא דערכין, יראה הרואה כמה צריך להתישב טרם נחליט בשנוי נסחאות שאלולי גלוי התלמוד, היה נראה כמעט ברור כשמש היות לפני המתרגם נסחת קציר תחת קצין.