אם למקרא · בראשית · פרק 4 · פסוק 26

אנוש. איאוסיביו בהכנה ד' פאריז ח"א שכ"ה כתב שעל כן נקרא אנוש כלומר איש אמתי לפי שהוא היה הראשון לקרוא בשם ה' ולהתפלל אליו. — וידידיה האלכסנדרי כתב "שם אנוש מתורגם תוחלת כי מיחל היה לקרוא בשם ה'" (בספרו הרע טומן פחים עיין איאוסיביו שם דף תקנ"ד) ואולי כוונת ידידיה על תרגום יוני של השבעים, והוא איאוסיביו בח"ב קי"ח חוזר על האמור, ומוציא שם אדם מאדמה כי מאדמה לוקח וגם מאדמימות לרמוז על גוונו, ומוסיף ואומר "היהודים קוראים האדם גם בשם אחר" יקראוהו בשם אנוש וירמוז כפי מה שהם אומרים משכיל, לוג'יכוס ונבדל בטבעו מהאיש החומרי והוא אדם אנוש יורה ג"כ על כוונת אחרת שנוכל לתרגם בלשון יוני שוכח (מנַשַה) ובספרי הנביאים אנו קוראים מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו כאלו יאמר מה הוא האיש השוכח שתזכרנו אחר כי הוא בעצמו עלול לשכחה — ובן אדם ירצה בו האדם החומרי, באופן שהאדם הוא החומרי, ואנוש הוא השכלי" — וממה שכתב איאוזיביוס על היהודים שהיו מפרשים בזמנו וכו' בעיני יפלא שלא מצינו כגון זה בספרי חז"ל, רק באחרונים הפילוסופים מצינו שם אנוש ואנושות על הצורה השכלית שבאדם — רק בצדק יאמר איאוזיביו (ח"א שכ"ה) שהיהודים לא יקראו אנוש רק לשלם שבמין והרבה מדרשים מסייעים אותו כמו שאמרו כלם אנשים צדיקים וכן דרשו על זרע אנשים. (עיין זהר ב' קס"ח)

אנוש. בב"ר אמרו (פ' כ"ד) שד' דברים נשתנו בימי אנוש בן שת ואחד מהם שנעשו פניהם כקופות — וכן ממ"א נראה כי לדעת חז"ל הקופים היו מתחלתן בני אדם שנפלו ממעלתם והורע טבעם, והפלא שבדור שלפנינו אפיקורוס צרפתי Lamethrie חשב לבאר יצירת האדם באופן זה ואמר כי האדם היה קוף מתחלת ברייתו ונעשה אדם על ידי שנתארך חוטמו מסבת חולי-ובאמת על כל זה יוכל ליאמר לך מנגד לאיש כסיל וגם נלמוד שאין לך טעות או שקר שלא יתערב בו קצת אמת. ומהאמת המעורב בהבלי האפיקורוס Lamethrie הוא אומרם ז"ל על אד"הר שהיה לו זנב. ובימינו אלה נסוגו אחור הטבעים מדעות Lamethrie ונתקרבו לדברי רבותינו, ואחד מהם בעיר פאריז Boudin הורה גבר בפומבי גדול בבית ועד חכמי צרפת Academie כי לדעתו אין הקוף רק אדם משחת מאיש. מראהו במשך הזמן, על ידי נשואי האחיות, והאם, והבת, והעריות בכלל המפסידים טבע אדם וצורתו באורך הזמנים.