קריאה במקור

אם למקרא · במדבר · פרק 12 · פסוק 1

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
כי אשה כשית לקח. בדברי הימים דמשה סופר ממלחמותיו בארץ כוש ושעל ידי כן נשא האשה הכושית, ודע שיוסף לרומיים ספר הדבר הזה ומחכמי זמנינו Cesare Balbo אמרו שאין להרחיקו. — ועוד אמרו שנק' כושית מה כושית משונה בעורו, כך צפורה משונה במעשיה — ומצינו שם כושי אצל היונים משמש לכוונה קרובה לזו כי לדעת איזיקיום Esichius האליל באכוס Bacchus נקרא כושי כי היין שהוא פקיד עליו נוטה לגוון הכושי-ועיין מה שכתבתי ע"פ כל הבן הילוד משם יוסף ואזכיר עתה קצת מהמקומות שבאו דברי יוסף להעיד על דברי רבותינו, כתב יוסף לרומיים שבני יעקב כלם מתו במצרים וגם עצמותם נשאו עמהם ישראל ממצרים לארץ ישראל וכן כתבו רבותינו — וכן ספר על עמרם שהיה שופט ישראל ונביא ורואה מראות אלהים בחלום חזיון לילה, והפלא שלא מצאנו כזה בשום מקום מהתלמוד והמדרשים חוץ מהזוהר והרמב"ם, וזה לעד על קדמות ס' הזוהר (ועיין מה שכתבתי על איש איש כי יקלל אלהיו ושם דמיון נפלא בין הזו"הק, ופילון, ויוסף) עלמרע"ה ספר גם הוא יוסף כדברי רבותינו שלא רצה לינק משום אשה חוץ מאמו, וכן ספר עליו שהסיר הכתר מעל ראש פרעה וחייבוהו על זה מיתה כהני מצרים, ספר על מלחמות משה בארץ כוש ונשואיו עם בת מלך כוש. — גם יוסף כתב שרעואל ויתרו אחד הם — על השם שבו נגלה ה' למשה כתב שאין לו רשות לגלותו, ואין ספק שכוונתו על איזה שם מהשמות הנודעים לרז"ל כמו שם בן י"ב ובן מ"ב, כי על שם אהיה והויה כבר בא תרגום השבעים קודם יוסף — גם יוסף כתב ששני גלות ושעבוד מצרים מירידתו של יעקב עד יציאת מצרים רד"ו שנה. — כתב על המשכן שהוא נעשה כדמות העולם — כתב על האשה שמתגרשת על ערוה או דבר -רק על עין תחת עין כתב שהרשות ביד הנזק להוציא עינו של זה או להשתלם ממון, והרכיב ההלכה אתרי רכשי — על לא יהי כלי גבר הסב הפירוש כלפי המלחמה כדעת אנקלוס שתרגם ולא יהא תקון זין דגבר על אתתא, ועיין מה שהבאתי שם מעבודות הגוים, ספר על יהושע שזכה ונתנבא בפני משה רבו ובחייתו והוא מה שארז"ל אותו שבת, שבת של דיוזגי היתה וכאלה רבות ועצומות, מי יתן תבוא שאלתי ויהיו כתובים ומונחים על הסדר בערך אל דברי קבלתינו הקרובים להם.
2
כי אשה כשית. וממה שיעיד כי כושית היתה, הוא המנהג שמצינו בין גדולי מצרים בזמן משה לישא אשה כושית כי על אמינופי (מהמשפחה הי"ח) שהוא המולך בזמן משה ושטבע בים סוף, סופר כי נשא אשה כושית, ורבותינו שאמרו שהיא צפורה, אין שם כושית סותרת דעתם, כי הקדמונים הניחו שתי ארצות ששמם כוש ואחת מהם לדרום מצרים, עיין Eusebe Prepar. evang. vol. 2. Note 76. bis. ויובן היטב אומרם ז"ל כוש בסוף העולם והודו בסוף העולם, גם כוש והודו זה אצל זה במה שידענו מקראטי Crate החכם בחכמת חלוקת הארץ שהיה אומר שים אקיאנוס עובר תחת קו השוה ומחלק העולם לב' חלקים Ctone e Antietone (Euseb. ibidem) ואם תאמר, הלא מהודו ועד כוש מורה על שני מקומות רחוקים מאד זה מזה כהוראת מלת עד בכ"מ? התשובה שכבר מצאנו שעל שני דברים קרובים ודומים זה לזה יאמר הכתוב עד כמו מחוטב עציך עד שואב מימיך, ונראה כדברי רבותינו על פסוק מהדו ועד כוש, והכוונה כמו שאין הפרש בין חוטב עציך עד שואב מימיך, כן כל ישראל שוים הם בברית הזה, וקרוב לזה משור עד שה, מגמל ועד חמור.
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Livorno, 1862-1863
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001100338/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 4c99fd1272e5e62b4567d24be94b70f75a2c8d118a0c4c418e10fcbfea9febb5