אם למקרא · שמות · פרק 12 · פסוק 48

תורה וגו' יהיה לאזרח. הפירוש הנכון והמקובל אצלינו מפי קדמוני החכמים בהוראת אזרח הוא על ישראל תושב הארץ, ולא מצינו בכל ספרי רז"ל מי שיערער בזה, וראיתי חדשים מקרוב שלא הספיק להם מה שהבינו בזה גדולי האומה מאז היתה לגוי, והולידו סברות כוזבות, רעות ושדופות, באויר פורחות, ומבלי טעם הגון ולא הכרח, השליכו קבלתינו אחרי גיוום, ובדו מלבם ביאורים חדשים על מלת אזרח, ואמרו שהכוונה על הכנענים שנשארו בארץ אחר שנתיישבו בה ישראל, ומהם נתגיירו, ומהם קבלו עליהם ז' מצות בני נח בלבד, ולשניהם יקרא בלשון תורה בשם אזרח — ועתה אציג לפניך טענות החכם ריג'יו ותחלת אמרי פיו לחלק הגרים לב' מינים, גר צדק וגר תושב והעתיר דברים ללא צורך בדבר המובן מאליו, ולפי דעתו, הגר שנזכר בפסוק, וכל נפש אשר תאכל נבלה וטרפה באזרח ובגר וכבס בגדיו וכו' הוא גר תושב, וטען שאלו גר צדק לא היה צורך להזכירו כי הוא בכלל ישראל, ולדעתי זו טענה של הבל, שא"כ תקשה כן לכל המקומות שהוזכר בהם הגר אצל ישראל, כמו באיסור חמץ ודם וכיוצא — ולמה יחוייב הגר תושב במצוה זו יותר משאר מצות-ועדיין הוא שואל, אם צוה כן לגר צדק למה לא יצטוו גם ישראל? ואני אומר מי הגיד לו שלא נכלל גם ישראל, וכי אחראים אנו לפירושו שאזרח הוא הכנעני ולא ישראל? וראיתי דרכו של חכם זה, לטעון נגדנו מכח הנחותיו, הרי הוא אומר שאזרח הוא הכנעני ובפסוק זה מצינו שם אזרח, ועל כי זה הוא טוען אם גר שנאמר בו הוא גר צדק, למה לא יזכור בו גם ישראל, אף אתה אמור לו שאזרח בכל מקום הוא ישראל. ואין מכאן ראיה לומר שמתוך שלא הוזכר ישראל, הגר האמור בו הוא גר תושב ולא גר צדק — ואם כדבריו, מנין למדנו שישראל שנגע או אכל נבלה וטרפה, אסור ליכנס למקדש וענשו כרת? וכשבא לפרש שם אזרח כתב שהונח על כל היושב במדינה שבה נולד ובה נתיישבו אבותיו — וזה אמת בלתי ספק, רק מה שרצה להוליד מזה שהכוונה תמיד על בני כנען שנשארו בא"י אחר כבוש וחלוק — הבל יפצה פיהו, כי שם אזרח לא יפול על יושבי הארץ בבחינת היותם ראשונים או אחרונים, אבל הוראתו (כמ"ש החכם יש"ר בעצמו) כוללת כל יושב במדינה שבה נולד ובה נתיישבו אבותיו, וא"כ בהמשך הזמנים כשנתיישבו ישראל בארץ נחלתם הם ובניהם ובני בניהם חזרו הם בעצמם להקרא בשם אזרח, וחזרו הכנענים להמנות בכלל הגרים הבאים מארץ רחוקה, ואם אין אתה אומר כן לא תוכל מעולם לייחס לשום אדם שם אזרח, אחר שבדורות הקודמים לא היו אבותיו ואבות אבותיו מיושבים במדינה ההיא, וגם לכנענים לא יאות להם שם אזרח אחר שקדמו להם בארצם, הרפאים, הענקים, הזמזומים, ולדעת קדמונינו גם בני שם, וזה דבר לא יסבלהו שכל יש"ר באמת ובתמים — ומה שהוסיף וחלק בין אזרח צדק, לאזרח תושב, חלום אחד הוא, אין פסוק ואות בתורה שתרמוז על זה, והשכל יכחישו כי אין לנו צורך לכל זה אם נקבל פי' רבותינו, ורואה אני שתפס מליצות רבותינו וחלוקיהם בצדק, ותושב, והסב כלי המלחמה נגדם, והנה מה שמצאנו בעניין פסח ונכרתה הנפש ההיא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ, הוא מתיישב לפי פשוטו כדרך המקובל אצלנו, ולהפך לא יהיה לו הבנה כלל אם נניח הפירוש המחודש, שהרי כפי דבריו לא נזכר ישראל בכל הפסוק — ומ"ש תורה אחת יהיה לכם לאזרח ולגר הגר בתוככם, הרי זו ראיה ברורה שהאמת כדברי קדמונינו שאם האזרח איננו הישראלי היה לו להוסיף וא"ו החבור, ולומר לכם ולאזרח ולגר, רק באומרו לכם לאזרח יורה כי האזרח הוא הישראל והגר הוא גר צדק, ושניהם נכללים במלת לכם כי ה' ידבר לישראל ולגרים בדבור אחד באומרו לכם — ואח"כ פרט האזרח והגר — ובפרשת עריות נאמר ולא תעשו מכל התועבות האזרח והגר הגר בתוככם הרי מכאן מבואר שהאזרח הוא ישראל, שאם לא כן היכן נזהרו ישראל על זה? ואיך יעלה על הדעת שהתורה תדבר באזרח ובגר ותשתוק מהישראל, וכן במגדף ובחובל ג"כ כיוצא בזה, ותמהני על הכותב הזה שלא הזכיר כל הכתובים הללו רק כשרצה להוכיח מהם לעניין גר צדק ותושב, אבל בבואו לחקור על הוראת שם אזרח אשר לפי דעתו הוא הכנעני יושב הארץ לא שת לבו לכל הפסוקים האלה עם היותם מורים באצבע הפך סברתו, ונעלם ממנו ואשם, רק תלה עצמו בפ' אחד (במדבר ט' י"ד) חקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ, וחשב כי יש בפסוק זה ג' מיני ב"א, לכם הם הישראלים, הגר זה גר צדק, ולאזרח הוא התושב הכנעני, ואולי טעה אחר שראה הוא"ו נוספת בשם אזרח, אבל האמת שהפסוק כולל ואח"כ פורט — לכם כולל כל המחוייבים, הגר והאזרח פרט, גר זה גר צדק יהיה כנעני הגרי או צורי, ובשם אזרח, כל איש ישראל- ובסכות נאמר, בסכת תשבו וגו' כל האזרח בישראל ישבו בסכות, וזו ראיה שהאזרח הוא הישראלי, שאם היה כנעני, לא יתכן לומר כל האזרח בישראל כמו שלא יתכן לומר כל גר בישראל — וביו"הכ הוצרך להזכיר האזרח שהוא הישראלי לחייבו בעינוי נפש — ואחר כל האמור מאד יפלא הקורא בשומעו מהחכם ריג'יו הנ"ל שאין גם אחד מהכתובים האלה שיתיישב על פשוטו אם נפרש האזרח על הישראלי, בהיות האמת ממש להפך, ומה נענה על אשר הרים יד במצות התורה לפטור את הגר צדק ממצות סוכה ומצות נסכים? הלא זה כל קבל די רוח יתרא ביה לשבש הפשט האמתי לבעבור יחזיק בדקי השערתו המשובשת ר"ל שהאזרח הוא הגר הכנעני, ועל זה יקשה לו, למה לא נזכר הגר במצות סוכה ובמצות נסכים? והוא השיב שלא נתחייב הגר במצות סוכה לפי שלא עמדו אבותיו על ה"ס ולא הקיפן הקב"ה בענני כבוד כדרך שעשה לישראל — ואם תשאלהו למה יתחייב באכילת מצה ובאיסור חמץ ובקרבן פסח, מה יענה? ואם תשאלהו למה יתחייב בסוכה הגר הכנעני אע"פי שלא היו אבותיו באותו הנס, הוא ישיב כדי שלא יתבייש בפני ישראל בהיותם יושבים בסוכות והוא בביתו — ואם תשאלהו למה לא תחוס התורה לבייש את הגר גם הוא — ומי התיר לו להוסיף דברים במאמרי רבותינו שמעולם לא עלו על לבם, להחזיק סברתו, מה יענה? ראו דרכו של הכותב הזה — הוא מוסיף דברים בספרים, שלא היו מעולם, ואחר שהוא מוסיף בהם מה שרוצה, מקבל מהם חלק, ודוחה האחר, ומבטל מדעתו ב'מצות יפות ובריאות, מצות סוכה, ומצות נסכים מן הגר — ורואה אני שבכל בקיאותו וחדות שכלו, לא שת לבו למקרא מלא מוכיח נגד פניו שהאזרח הוא ישראלי גמור, והוא מה שנאמר בויקרא י"ט בעניין הונאת הגר כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם, הרי שבפירוש אמר הכתוב שהאזרח הוא מכם וזו לדעתי ראיה חותכת.

ורואה אני שקרה לשם אזרח כמו שקרה לשם כנען המיוחס ללשון עברי כמ"ש שפת כנען, ומשניהם נולד טעות הטועים לחשבם, כי האזרח הוא הכנעני, ושפת כנען היא שפת כנענים, ומקור הטעות אחד הוא, ר"ל הקרא יושבי הארץ האחרונים, והלשון הנדבר אצלם, בשם היושבים הראשונים, והלשון הנדבר ראשונה, ובשניהם שגי ברואה, וכמו שאין אזרח אלא שם יושב הארץ האחרון — כן אין שפת כנען רק השפה הנדברת בארץ כנען באחרונה, והוא לשון עברי, תדע שמצינו כיוצא בו בשאר לשונות שקורים ללשון הנכנס תחת הלשון הנדבר ראשונה בשם הקדמון כמו תאר לאטין להורות על הלשון המובן שנשתמש בו Dante באומרו m' e' piu latino לומר שהיה מובן אצלו, ועד היום מצאו בארץ טוסקאנא שאומרים כך אע"פי שלשון לאטין נתבטל כמה דורות גם לפני Dante כאשר יעיד המפרש על דאנטי Giuliano Dante spiegato con Dante — עיין Rivista contemp. Ottobre 1857.

וראיתי לרא"בע בפ' תהלים ל"ז שפירש עקר שם אזרח וגר באופן נאות לפירושנו, שכתב שם "וטעם אזרח כאלו בעל ענפים רבים, וכמוהו מי שיש לו משפחה רבה.

[השמטה: כאזרח הארץ. עיין על מ"ש שם כנען, ובמ"א הבאתי משם חוקר אחד שכנען מל' שפלות כי היא למטה מארם שנקרא כך על שם שהוא במקום גבוה, ורואה אני ראיות רבות כי הנה בהניח ששם כנען הוא מל' הכנעה ושפלות שוב אין מקום להפלא אם נשאר שם זה אחר שנכנסו בו ישראל כי הוא דבק אל הארץ ולמצבה בבחי' שאר ארצות ולא ליושבים בה, והב' כי פירוש זה מאחרוני החוקרים על שם כנען תקע יתדותיו מקדם קדמתה אצל רבותינו, לא ידעתי כעת מקומו איה רק ברור אצלי שכן הוא וכן מצאתי משם רבותינו בס' הנדפס כעת אצלי נק' ישמח משה.]