אם למקרא · ויקרא · פרק 19 · פסוק 26

לא תאכלו על הדם. כך היה מנהג עוע"ז להתקבץ על ההרים ולחפור גומא ולהרוג בהמה ולשפוך דמה בגומא, ואח"כ נשבעים אל המת שיבוא לדרוש ממנו מה שירצו Pluche Hist, de Ciel.l.462. — וזה טעם השבעים שהעתיקו לא תאכלו על הדם לא תאכלו על ההרים — ומזה נבין מ"ש ביחזקאל אל ההרים לא אכל — וגם מדרשו לא זז מהכוונה זו עצמה שהרי דרשו חז"ל לא אכל בזכות אבותיו, שהם המתים שהיו מעלים הגוים עוע"ז אלא שהסבו הכוונה דרך כבוד כלפי ישראל וגם נסתייעו משם הרים שיש במשמעו אבות כמו ברכות הורי — והמנהג שזכרנו אצל עוע"ז הוא שהיה נגד עיני חז"ל כשהורו שלא לשחוט בתוך הכלים ולא לתוך הגומא שכן דרך עכ"ום, (עיין חולין ב' מ"ה והרמב"ם ה' שחיטה ב' ה') עליו תסובנה מליצות הנביא (יחזקאל ל"ג) עמדתם על חרבכם עשיתם תועבה, שכן ספר אומירוס הקדמון על אוליס כשהיה דרש מנפש טיריזיאס על חזרתו לעיר איטאקא, ואחר שעשה כל מה שאמרנו למעלה עמד והחרב בידו להרחיק כל שאר הנפשות המשתוקקות לדם ההוא עיין (Pluche ibid.)

[השמטה: לא תאכלו על הדם. עיין מ"ש שם על האיסור לשחוט לתוך הגומא, ועתה שמע מה שיספר Lucian בספרו Menippo על ירידתו שאולה Quivi discendemmo ed escavammo una fossa ed uccidemmo alcune pecore e del sangue ne bagnammo intorno la fossa. In questo mentre il Mago... invocava tutti insieme i Demoni. Luciano ed. Capolago vol. l. p. 257.]

לא תנחשו. אמרו רבותינו אלה המנחשים בחולדה ובעופות ע"כ — בחולדה לא שמעתי, בעופות שמעתי ומצאתי ראיה שזה היה תחלת הניחוש, שהרי בב' שמות נקרא הניחוש אצל הקדמונים Auspicio et Augurio ובשניהם נשאר רושם מניחוש ע"י עופות שהרי כתב Nonnio על שם Auspicio «Quod sit auspicium AVIUM INSPECTIO et quae ex volatu avium significantur et vocibus.»
ועל שם Augurio כתב lsidoro
«Avigerium quod AVIS GERUNT». גם כתב שאולי מקור המלה Avium garria ר"ל צפצוף העופות, וזוהי חכמת הטייר שאמרו על מצרים שהיו בקיאים בה, וטייר בלשון ישמעאל עוף, (עיין ערוך) וכן בס' הזהר ח"א קכ"ו ע"ב מסכים לפירוש התלמוד, ובכל זאת מצינו להם שהיו בקיאים בה ומשתמשים בה לפעמים. (זהר ח"ג ר"א ע"א ודרל"ג ע"א וע"ב)