אם למקרא · ויקרא · פרק 18 · פסוק 18

ואשה אל אחותה וגו'. ראיתי לכותב De Jurieu hist.des dogmes etc. שאמר שהצדוקים למדו מזה הכתוב שאין לישא שתי נשים כאחד, ומפרשים ואשה אל אחותה ע"ד וחברת את היריעות אשה אל אחותה כלומר אשה אחרת, ותמהני הנמצא כזה בספרי חכמינו משם צדוקים שלא היו כנראה עמי הארץ, וזה טעות גמור שאם באחותה כל אשה כמשמע, א"כ ערות אשה ואחותה מנין למדוה? ואם תאמר מאחר שכל אשה אסורה על אשתו אין צורך להזכיר אחותו, א"כ ערות אשה ובתה למה לי — ואם תשאל, א"כ למה הוציא הכתוב אסור אחות אשה בלא תקח וגו' ולא כתב לא תגלה ערותה ומזה רצה De Jurieu ללמוד שאסר שתי נשים, אשיבך, שאין איסור זה כשאר עריות, שהרי כשתמות אשתו מותר באחותה — ואיך יאמר לא תגלה ערותה לחלוטין, וזהו הטעם שתפס לשון קיחה כלומר בחיי אשתו אין לו לקיחה, אבל לאחר מיתתה יש לו בה לקיחה משא"כ בשאר עריות דלא שייך בה נשואין לעולם לא הוצרך לאסור כי אם המעשה החומרי היינו גלוי הערוה, וזה לעולם — וחוץ מזה דעת הצדוקים שייחס להם De Jurieu בטל ממה שמצינו כי תהיינה לאיש שתי נשים האחת וגו'.