אם למקרא · במדבר · פרק 15 · פסוק 24

והיה אם מעיני העדה. כבר הוכחנו כי עדה במקומות הרבה היא הסנהדרין — ועוד רואה אני שמוכרח הדבר מצד עצמו כי אין פירוש מעיני העדה וגו' רק שטעו בשפטם דבר האסור כאלו הוא מותר, שכן לשון מעיני יורה בהכרח כי על הכח המבחין ידבר, ואם כן היתכן לחשוב שכל אישי ישראל יקרה להם לטעות באסור שהוא מותר בנושא אחד, ובפעם אחת, ובמצוה אחת? אין זה כ"א מחק הנמנע, הא אין לך לומר אלא שהכתוב חוזר על מי שנתנה לו משרת הבחינה בין אסור למותר על שכמו, ושגיאתו נחשבת כשגגת כל העדה כי הוא כח המבחין שבאומה ועיני שכלה — ומה עמקו מחשבות רבותינו שדרשו עינים על הסנהדרין כאן ובמקומות אחרים והוא על הדרך שכתבנו.