וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו. הרמב"ם בס' המורה כתב דברים שיובן מהם כי לשון קדמון היה קודם ללשון הקדש שבידינו, וממנו כתב שהוא שם הוי"ה ב"ה, ואיך שיהיה מדעתו זאת ראיתי לחוקר אחד שרצה להוכיח אמתת הענין ממ"ש וכל אשר וגו' הוא שמו וכתב ז"ל — וכותב התורה עצמו מודיענו בבירור כי השמות אשר יקרא אדם לנפש חיה הוא שמו אשר בו היו נקראים באותו הלשון הקדמון.
קריאה במקור
אם למקרא · בראשית · פרק 2 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1862-1863
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001100338/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4c99fd1272e5e62b4567d24be94b70f75a2c8d118a0c4c418e10fcbfea9febb5