אם למקרא · ויקרא · פרק 10 · פסוק 6

[השמטה: ראשיכם אל תפרעו. ביחזקאל מוסיף ופרע לא ישלחו כסום יכסמו את ראשיהם, והעתיקו רבותינו בפי' כסום, ראשו של זה בצד עקרו של זה וזאת תגלחתו של בן אלעשה — ומה שיעיד כי נאמנו מאד דבריהם שכן מצינו מכהני מצרים שסופר עליהם כזאת ונכון הדבר ללמוד מליצות התורה שנתנה ליוצאי מצרים ממנהגים המושלים בה, (עיין מה שכתבתי פ' פנחס על ההזאות) ושהרי על הכהנים ההם אמרו Ils avaient les cheveux tres courts et coupes en rond. — Montefaucon vol. II. p. 346. pl. 140. La Massonerie consid. come le resultat de la Relig. egyptienne etc. vol. l. p. 61. ועיין כל הנאמר אצלנו במקומות שונים על התדמות מנהגי ישראל למנהגי מצרים, לא חלילה שיהיה התכלית, ההדמות אליהם, רק שהמצרים שמרו יותר מהאומות זולתם חלק רב מהאמונות ומהמעשים הראויים וזה שאמרו והורו לנו המקובלים גם בלא דעת יקר תפארת הכלל הזה וסכנתו ותועליותיו הרבות והעצומות גם בביאור מליצות התורה גם בחקירת מקורי הקורות והמנהגים אצלנו, וראינו סימן מובהק לזה במה שהשוו משפטיהם קדמוני הגוים בין ישראל ובין מצרים ועשו אמונותיהם אחדים מדעתם כי בחותם אחד נחתמו, וזוהי שהחליטו ב' נכבדי הרומיים Tacito et Suetone מדי דברם על אמונות ישראל ואמונות מצרים. ומה שיורה כי לא לתכלית התדמות כי אם מלחץ האמת המכריחו נתקרב משה לדעות ומנהגי מצרים היא האזהרה הנפלאה אשר יצאה מפי קדוש באומרו כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וגו' — ואם תרצה להבחין מה בין הפעל והבירור האלהי לפעל ובירור האנושי גם בהיות המקור אחד, צא וראה מה עשו היונים שלקחו כל אשר להם ממצרים אמונותיה ומנהגיה, ובעוד שישראל עלו מעלה מעלה עשר מעלות למעלה גם מאדוניהם המצרים, ירדו היונים מטה מטה עשר ירידות למטה מהמצרים.

ומה שאמרנו על מצרים כי היא אשר שמרה חלק רב יותר מזולתה מאמונות האבות, הוא הדבר אשר דברו חכמי הקבלה באמרם כי מצרים שניה לקדושה ונקראת מרכבת המשנה — ודע שגם מקדמוני חכמי הנוצרים נתעסקו לסדר גדולי הגוים הקדמונים בסדר המדרגה על פי קרובתם או התרחקם מישראל כאשר עשה אוריג'יני עיין. Petau Tom. lII. p. 71]