אם למקרא · דברים · פרק 17 · פסוק 15

אשר יבחר ה' אלהיך בו וגו'. אם כן מהו שאמר אח"כ לא תוכל לתת עליך איש נכרי שאם יבחר בו ה' אין עוד מקום להזהיר שלא יהיה נכרי, יתכן לפרש אשר יבחר ה' אלהיך בו הוסיף כמפרש לא תוכל לתת עליך איש נכרי שאם יהיה איש נכרי לא יבחר בו ה' ובאה האזהרה תחלה בדרך קיום ואח"כ דרך שלילה, ועל פי פירוש זה אין הכוונה באשר יבחר בו על פי נביא ואורים ותומים — רק על דרך בך בחר ה' להיות לו לעם סגלה, ואולי הנכון לפרש שדבר על כל זמן ומצב שתהיה בו האומה ואם תמצא בתוכה הנבואה ואורים ותומים על זה אמר אשר יבחר ה' אלהיך בו ואם לא יהיו כמו שקרה בימי בית שני על אותה שעה נאמר לא תוכל לתת עליך איש נכרי וכבר ראינו שהיתה אזהרה זו נר לרגלי אבותינו בעת ההיא ואור לנתיבתם שכן סופר על אגריפס שכשהגיע ללא תוכל לתת עליך איש נכרי זלגו עיניו דמעות וכו' ולא זלגו כשקרא אשר יבחר א' אלהיך בו והוא לא נבחר כי באותה שעה לא היתה השעה ראויה לכך כי אין עוד נביא.

שום תשים עליך מלך. עיין למעלה (או אל השופט) שהמלך כפי רצון התורה לא היה רק שר צבא יש' ואולי גם שופט (לא ליג'יסלאטור מחוקק) לשפוט כפי משפטי התורה, והעד שבאה מצותו אצל משפטי השופט ולא הזהיר למלך כלום במה שנוגע למשפט, הא למדת שהמלך והשופט חק אחד להם בענין המשפט להתנהג כפי דיני התורה — ואם תאמר — אם כן מה נשתנה מלך משופט? אומר אני בב' דברים, האחד שהמלך יוצא ובא לפניהם והשופט אין מוטל עליו רק עול המשפט, והשני שהמלך מוריש זכותו לבניו והשופט אינו כן — ולא בלבד אין לשון מלך רק הגדול שבכל שרי הצבא אלא שמצינו שם מלך על אחד משרי הצבא התחתונים, שהרי בס' מלכים א' סי' ך' מצינו שבן הדד מלך ארם היו עמו ל"ב מלכים, ומי הם אלה? אלה שלשים ושנים שרי הרכב שבסי' כ"ב שנאמר ומלך ארם צוה את שרי הרכב אשר לו שלשים ושנים. — ועל כן נקרא נשיא להיותו רק הגדול שבנשיאים (עיין אשר נשיא יחטא) וכן הוא אומר ודוד עבדי נשיא להם לעולם — ודעת המעתיקים זכרונם לברכה שזה מצות ודבריהם אמת, שאין לך דבר שיועיל או יזיק יותר מתקון המלכות ולא יתכן שהתורה תניחהו לבחירת האדם מבלי שתורנו הדרך הטוב ותרחיקנו משכנגדו — ואם תאמר למה תלה הכתוב באמירת אשימה עלי וגו'? אומר אבי, שפירושו סופך שתאמר ובא ללמדנו שאין מנוי המלך מבלעדי רצון העם ובחירתו, ובחירת העם (עם משיחת ה') היא הנותנת כח לעשות חיל, ובהעדרה, אינו רק נוגש ומושל בחזקה ולא מלך, ולהם ז"ל דברים יקרים בזה תמיה אני אם ימצאו בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם בזמן רבותינו, וזה לעד כי לדבריהם מקור עליון אלהי והוא אומרם כל אותם ז' חדשים שהיה בורח דוד מאבשלום לא עלו לדוד ממנין שני מלכותו שהיה מתכפר בשעירה כהדיוט (כלומר לא היה נחשב מלך רק הדיוט שמביא שעירה על שגגתו) וכתב רד"ק ע"פ ואחרי אבשלום לא נטה כי אלו נטה אחרי אבשלום ולא נטה אחרי אדוניה לא הי"ל לפחד שכיון שכל ישראל היו רוצים להמליכו לא היה מורד שיתחייב מיתה שא"כ היה עמשא חייב מיתה, והנה דוד אמר לו לשומו שר צבא וכו' — וכן בענין הגונב את המכס ודינא דמלכותא כתבו דברים נראים כיוצאים מפי חכם מדיני שבזמנינו, לא נמצא כמוהם בכל חכמי הגוים הקדמונים. (עיין עליהם ברמב"ם וטור וש"ע)