אם למקרא · בראשית · פרק 41 · פסוק 2

עולות שבע פרות. נתבאר ע"פי חוקרי אמונות מצרים האחרנים כי הפרה במצרים היתה צלם דמות איזיס lsis והיא ג"כ סימן ודוגמא לארץ מצרים בכללותה (כמו שמלכות דקדושה נקראת ארץ ישראל וירושלם) וע"כ הראו לו לפרעה בחלום דמות פרות כי הם סימן לארץ מצרים, ובזה פירשתי הכתוב בס' ירמיה עגלה יפהפיה מצרים קרץ מצפון וגו', וכמו שארץ מצרים היתה נק' פרה או עגלה, כן השר שלה או החתן היה נקרא שור, והיה נעבד בצורת שור והוא שנודע בשם אפיס Apis וגם הוא נרמז בכתוב שם בס' ירמיה מדוע נסחף אבירך, כי אביר תחלת הוראתו הוא השור, ודומה גם במבטא לאפיס, וחוץ משאר ראיות הנלקחות מהמשך הכתובים אין פה מקום להעיר עליהם, זאת מצאנו בהעתקת השבעים הנעשית כידוע בארץ מצרים, שתרגמו אבירך על שם האליל הידוע בשם אפיס ועיין מה שאכתוב בע"ה פ' כי תשא, ומצאתי שלא בלבד בארץ מצרים, אבל גם בלשון הודו (Sanscrit) יקראו הארץ והפרה בשם אחד משותף — Mallet in Edda. pag. 131. Riv. Contemp. Lug. 1862. p. 432 וכל אלה דברים שאין בהם ספק לכל הבקי באמונות מצרים, ועתה ראה איך האמת ידבר מתוך גרונם של רבותי' בעלי הזהר באופן נפלא, ודקדוק עצום, מבלי ידיעה באמונות מצרים (ואם ידעו ממנה דבר גם זו ראיה כי לבעלי התלמוד יהיה הזרע הקרובים בזמן ובמקום לארץ מצרים, ולא לחכמי ספרד שדבר אין להם עם ידיעות וחכמת מצרים) דאיתא בזהר — ת"ח כתיב במצרים עגלה יפהפיה וכו' וכתב שם הרב כתם פז, יבאר כי הרמז על שרו של מצרים שנקראת עגלה שהיו ישראל משועבדים תחתיו כמה שנים והעגלה היא היא איזיס lsis (כ"פ ח"ב שצ"ב א ).