אם למקרא · שמות · פרק 32 · פסוק 6

וישב העם לאכל ושתו. לכבוד העגל, וכן יספר אירורוטוס שבחג איזיס Isis אשר זבח היום, עושים סעודה גדולה, ואוכלים ושותים ומשתכרים, ואטיניאוס.° Athen: lib. 2 כתב שפעל Methuein שעניינו כלשון יוני שכרות, נגזר מין מיטא־טואין שענייני אחר-הזבח — וכתב עוד אירורוטוס שבתוך אכילתם ו ושתייתם, היו עושים מעשה ניאוף, וזה שאמרו רבותינו בתנחומא, אין שחוק אלא ג"ע, גם כשאמרו אין שחוק אלא שפיכות דמים נתכוונו בדקדוק עצום למנהגי עוע״ז שבזמנם גם קודם להם, פי ידענו מפי עדים כשרים שכן היה המנהג בארץ יון בעבודות Bellone ובעבודת Cybcle הנקראת Mere des Dieux שאחר הזבח היו מתגודדים עד שפך דם עליהם, וזהו שאמר בנביאי הבעל ויתגודדו כמשפטם בחרבות וברמחים עד שפך דם עליהם, ואין פירוש הכתוב שהגדידה היא התכלית, ובא להודיעני באומרו עד שפך דם עליהם עוצם הגדידה, רק שפך דם היא התכלית הנרצה, עיין. Lucain lib. 1°. ultra medium — Martiale et Stat. Theb. 10.- Seneca. Medea act. IV. Sc. 2