אם למקרא · בראשית · פרק 11 · פסוק 9

בבל כי שם בלל. מבואר נגלה שלדעת כותב התורה בבל נקראת על שם בלבול הלשונות, וכפי זה יקשה שהבי"ת הא' לכאורה נוספת, ועוד חסרה ל' משרש בלל, והנה חז"ל למדונו והרשונו למצוא מוצא ומקור השמות זולת מה שנמצא בתורה אם לא יתישב על הלשון, שמצינו במדרש רבא בראשית פ' כ"ה ויקרא את שמו נח לאמר, ר' יוחנן וריש לקיש, ר' יוחנן לא המדרש הוא השם ולא השם הוא המדרש לא הוה צריך קרא למימר אלא נח זה יניחנו או נחמן זה ינחמנו ע"כ, וחתרו שני החכמים למצוא טעם אחר להקרא שמו נח ע"ש, ע"כ ראיתי להזכיר מה שהעלו בחקירותיהם בקדמוניות בבל אחרוני הבלשנים ומהם אופירט Etudes Assyriennes 23. — והוא שבבל עניינו פתח המבול, בב (פתח) בל — ואם ההוראה הזאת אינה מסכמת לנתוח המלה על שם בלבול הלשונות, הנה היא מסכמת לספור התורה המעידה שבבל היתה מקום מושבם הראשון אחר המבול — וביותר יתישב למדרש חזל על שנער שננערו שם מתי מבול, וזולת זה אם נשגיח היטב, נראה ששני העניינים נרמזים בשרש בלל בין ענין המבול בין ענין הבלבול כמו יבלי מים, ירח בול ותהיה א"כ המלה נחלקת לשנים בב-בלל — וחובה עלינו לספר כי כפי עדות החוקר הנז' פעמים שנמצא שם זה כתוב על האבנים באופן מסכים יותר לנתוח המלה כפי הדעת הנגלה בתורה, שבמקום בב-ילו (וכפי החלוק הזה ירצה בו פתח המבול) נמצא פעמים חלוק אחר והוא ב-בי-לו - וכפי זה השם המורה על הפתח (בַב) חלף הלך לו: — ואולי גם הנביא רצה לרמוז לנו מקור והוראה אחרת בשם בבל באומרו, ופקדתי על בל בבבל, הרי שגלה אזנינו שבבל מוצאה מבֵל, ואם לא שגיתי בזכרוני, חשבו כזאת קצת מחכמי הלשונות.