נפל וגלוי עינים. א"ר יוחנן, בלעם קוסם באמתו היה, כתיב הכא נופל וגלוי עינים וכתיב התם (אסתר ז') והנה המן נופל על המטה וגו׳ גפירשו המפרשים שכל מעשה רשעתו שהיה עינו רעה להזיק בהשקפתו לרעה, כמו שקראו חז"ל עין רעה, ולכן היה קוסם באמתו כדי לטמא עצמו, כידוע מ"ש שאשה בשעת וסתה מזקת ומקלקלת בראיתה עד שאם תראה במראה באותו שעה נעשה כתם על המראה. ואולי מפרשי עינים מלשון מַעְיָן וכמו מעינות הזב וצ"ע. וכלל דרשה זו ותכונתה ומה ראו חז"ל לדרוש כן, עיין מש"כ לעיל פרשה כ"ב פסוק ל"א אות י"ג עיי"ש וצרף לכאן. וע"ע מש"כ השייך לפסוק זה לקמן פסוק ט' בדרשה כרע שכב.
. (שם שם)