ואם איש עני הוא. ת"ר, ואם איש עני הוא לא תשכב בעבוטו, הא עשיר שכב, אלא הכי קאמר, אם עני הוא לא תשכב ועבוטו אצלך, הא עשיר הוא – שכב ועבוטו אצלך קכבאם אינו דרוש לאלו החפצים מותר להמלוה לעכבם אצלו, אבל לא שישכב ממש בו, משום דזה הוי רבית. וע"ע בדרשה הבאה.
. (ב"מ קי"ד ב')
ואם איש עני הוא. אין לי אלא עני, עשיר מניין, ת"ל ואם איש קכגרומז למש"כ הפוסקים דאפילו אם הלוה הוא עשיר הרבה בקרקעות ואין לו מטלטלין אלא אלו שמשכן צריך להחזירם לו, עיין בחו"מ סי' צ"ז ס"כ, וטעם הדיוק מדהול"ל ואם עני הוא, ומיתור לשון איש דריש עשיר, וי"ל ע"פ המבואר בכ"מ דשם איש יונח על המכובד ואדם המעלה כמו (שמואל א כ״ו:ט״ו) הלא איש אתה, ובלשון חז"ל (יומא י"ח א') אישי כהן גדול, ועוד הרבה. ואין זה סותר לדרשה הקודמת הא עשיר שכב, דכבר כ' הרמב"ן דעני נקרא כשאין לו עבוט אחר, הא יש לו אחר נוטל אחד ומחזיר אחד בין שהוא עני או עשיר בנכסים רבים, ולפי"ז י"ל דבדרשה הקודמת קורא עשיר למי שיש לו עבוט אחר ואפילו הוא עני בנכסים, וכאן איירי בעשיר בנכסים ואין לו עבוט אחר.
, א"כ למה נאמר עני, ממהר אני ליפרע על ידי עני יותר מן העשיר קכדהטעם פשוט דהעשיר עכ"פ אפשר לו להשיג מטלטלים כאלה זולת אלה הנטלים אלא שטורח הוא לו, אבל העני א"א לו גם להשיג כלל, וצערו יותר מרובה.
[ספרי].