1לא תבערו אש. תניא, הבערה בכלל כל המלאכות היתה, ולמה יצאה, להקיש אליה ולומר לך, מה הבערה שהיא אב מלאכה וחייבין עליה בפני עצמה אף כל שהיא אב מלאכה חייבין עליה בפני עצמה, ומכאן לחילוק מלאכות מן התורה בשבת השאם עשה בשוגג הרבה מלאכות בשבת חייב חטאת על כל מלאכה ומלאכה, ולא אמרינן שחייב רק אחת על חלול שבת בכלל, וכבר כתבנו מזה בפ' תשא בפסוק מחלליה מות יומת. .
(שבת ע׳ א׳)
2בכל משבותיכם. בכל משבותיכם אי אתה מבעיר אבל אתה מבעיר באברים ופדרים ושמצותן להקטיר כל הלילה מותר להקטירן גם בשבת, ואע"פ דממה דכתיב עולת שבת בשבתו שמעינן זה, ובודאי גם אברים ופדרים של קרבנות שבת, אך י"ל דאי מהתם הו"א כיון דמותר לשרפם בלילה יניחום עד מוצאי שבת, לזה אצטריך כאן לאשמעינן דשבת הותרה אצל צרכי גבוה, ובתוס' פרשו בענין אחר. .
(שם כ' א׳)
3בכל משבותיכם, ולהלן הוא אומר (פ׳ מסעי) והיו אלה לכם לחקת משפט לדרותיכם בכל משבותיכם, מה מושבות האמור להלן בית דין אף מושבות האמור כאן בית דין, מכאן למיתת ב"ד שאינה דוחה את השבת זדגם מיתת ב"ד יש מין הבערה והיא מיתת שריפה, והוא הדין לשאר מיתות ב"ד. ובירושלמי סנהדרין פ"ד ה"ו איתא בזה הלשון מכאן לבתי דינין שלא ידונו בשבת, ואע"פ דהלשון מורה לכל הדינין אפילו דיני ממונות, בכ"ז בעיקרו קאי על דיני נפשות, דבזה איירי שם הסוגיא, ומה דקיי"ל דגם ד"מ אין דנין בשבת יש בזה טעמים אחרים, ע' בחו"מ סי' ה'. .
(יבמות ו׳ ב׳)
4ביום השבת. ביום השבת אי אתה מבעיר, אבל אתה מבעיר ביו"ט חבירושלמי ביצה פ"ה ה"ב הובאה דרשה זו, ומפרש דאי אפשר לומר שבאה להתיר הבערה לצורך אוכל נפש דזה מפורש כתיב בפ' בא אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם, אלא באה לרבות אפילו נר של בטלה, ר"ל נר שאין לו צורך בה. ועיין בהה"מ ריש הלכות יו"ט כתב דטעם דרשא זו מפסוק זה משום דביום השבת מיותר, דהא איירי בשבת. ונראה דהוכרח לפרש כן ולא בפשיטות, משום דכתיב ביום השבת – ולא ביו"ט, יען דמצינו כ"פ דגם יו"ט נקרא שבת ע"ש השביתה כמבואר בשבועות ט"ו ב' וברש"י שם ובמנחות ס"ו ב' ולפנינו בארנו זה לעיל ס"פ בא בפסוק והיה לך לאות על ידך, יעו"ש, ולפי"ז אי לאו הדיוק מיתור המלות לא היינו ממעטין יו"ט מיניה. .
(ירושלמי ביצה פ"ה ה"ב)
5ביום השבת. ביום השבת אי אתה מבעיר, אבל אתה מבעיר מע"ש לשבת טדהו"א דהאיסור בכלל שלא יהיה בוער אש בשבת אף שהודלק מערב שבת לזה אמר דרק ביום השבת אסור להבעיר שלא תעשו הפעולה דהבערה בשבת, וכמו דמשמע הלשון לא תבערו ולא כתיב לא תבער אש, וממילא כשנדלק מע"ש מותר להיות דולקת והולכת בשבת, ועיין מש"כ בפ' משפטים בפ' כי תצא אש. .
(מכילתא)