ויואל משה. אין אלה אלא שבועה, דכתיב (יחזקאל י״ז:י״ג) ויבא אתו באלה מגטעם שבועה זו מבואר במדרשים שאמר לו יתרו, יודע אני שיעקב אביכם כשנתן לו לבן את בנותיו נטלן והלך שלא מדעתו, ושמא אם אתן לך את בתי אתה עושה לי כך, ולכן נשבע לו, ועיין בדרשה הסמוכה ולקמן פרשה ד פסוק י"ט ויאמר ה' אל משה במדין לך שוב מצרים. . (נדרים ס"ה א')
ויואל משה. נדר במותא הרי זה כנוי לשבועה, מאי במותא, תני ר׳ חייא, בנדר דנדר משה, שנאמר ויואל משה [ואין אלה אלא שבועה] מדכמבואר בדרשה הקודמת. ובאור הענין, כי כנויי נדרים נקראו כגון במקומות שאנשיהם עלגים ומפסידים את הלשון הברור והנקי ומכנין דבר ושם ידוע בשם משובש ומוטעה הולכין אחר כונת אותו השם, ונקרא כנוי כמו המכנה שם לחבירו, כלומר כנוי לשם העקרי והברור, כגון במקומות ידועים שרגילים לקרות לפעמים למשה מותא, ומכונין בזה לשבועה שנשבע, הרי זה כנוי לשם משה, וכן כל כיוצא בזה הולכין אחר לשון העם באותו מקום ובאותו זמן, וכן לענין שבועות ונזירות וערכין וחרמין והקדשות וקרבנות, ועיין בתוס' יו"ט ומפרשים שטרחו בבאור דרשה זו, ובמה שכתבנו הכל מבואר ברחבה. . (ירושלמי נדרים פ"א ה"ב)