גרשם. מכאן דשם גרשם לעצמו ושם גרשון לעצמו ונ"מ לענין שמות בגיטין מהטעם הדבר דגרשם הוא מלשון גרות ככתוב בפסוק זה כי אמר גר הייתי בארץ נכריה, וגרשון הוא מלשון גירושין, וכן מצינו בתורה שני שמות אלו, גרשם כאן וגרשון בן לוי [כ"פ בתורה]. ועיין בס' גט פשוט באה"ע סימן קכ"ט מעשה באחד שנקרא בלידתו גרשם ע"ש הגירות, ובמשך הזמן נשתקע שם זה ונקרא גרשון, וכתב שראוי לכתוב גרשם דמתקרי גרשון, ולכאורה צ"ע דהא הלכה רווחת היא דשם הנשתקע אין כותבין כלל, ונראה ע"פ מש"כ הב"ש בסי' הנ"ל דבשם עריסה שבני משפחתו נקראים כך לא שייך נשתקע, וא"כ הכא דידוע סבת הדבר מה שנקרא גרשם, מסבת הגרות, והסבה מבוארת בתורה, ג"כ אינו שייך נשתקע, ודו"ק. [ב"י אה"ע סי' קכ"ט].
קריאה במקור
תורה תמימה על התורה · שמות · פרק 2 · פסקה 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torah Temimah, Vilna, 1904
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad