אחרי ה' אלהיכם תלכו. א"ר חמא בר חנינא, מאי דכתיב אחרי ה' אלהיכם תלכו, וכי אפשר לאדם להלך אחר השכינה והלא כבר נאמר (ואתחנן) כי ה' אלהיך אש אכלה הוא דלכאורה אין באור מספיק לשאלה זו, דהא כן הוא מדרך צחות הלשון אחרי ה' תלכו, כלומר אחרי תורתו ומצותיו וכו', וצ"ל דס"ל להדורש הזה כמ"ד כל מקום שנאמר אחרי הוי סמוך לו, כלומר סמוך ונדבק לאותו דבר [עיין מ"ר אסתר ה'], ולכן מדייק כאן איך אפשר לפרש סמוך ממש להקב"ה.
אלא להלך אחר מדותיו של הקב"ה, מה הוא מלביש ערומים אף אתה הלבש ערומים, מה הוא בקר חולים אף אתה בקר חולים, מה הוא ניחם אבלים אף אתה נחם אבלים, מה הוא קבר מתים אף אתה קבור מתים ההא דהקב"ה מלביש ערומים מתבאר ממש"כ בפ' בראשית ויעש ה"א לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם, ובקור חולים מתבאר ממש"כ בר"פ וירא ה' אליו, ובעל המאמר הזה לשיטתיה באגדה דב"מ פ"ו ב' דאותו היום שנראה ה' אליו היה יום שלישי למילה ובא הקב"ה לשאול לשלומו, והא דניחם אבלים מתבאר בס"פ חיי ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו, ומשמע ליה דברכה זו היתה ברכת אבלים, דאל"ה למה תלה ברכה זו במיתת אברהם, ומה שהוא קבר מתים דכתיב ויקבור אותו בגיא (ס"פ ברכה), ומדה טובם היא שלא יהא גוף האדם מוטל בבזיון ויבא לידי ניוול. –
ודע כי במ"ר קהלת עה"פ טוב ללכת אל בית אבל הובאה דרשה זו ושם גריס מקודם בקור חולים ואח"כ קבורת מתים ואח"כ נחום אבלים, ואף כי אפשר שבמקרה נסדרו הענינים הכא והתם כמו שהם, בכ"ז י"ל גם דבכונה נסדרו כמו שנסדרו, והיינו דהגמרא חשיב כסדר הפסוקים שבתורה, והמדרש כסדר המאורעות בתיי האדם. .
(סוטה י"ד א')
ודע כי במ"ר קהלת עה"פ טוב ללכת אל בית אבל הובאה דרשה זו ושם גריס מקודם בקור חולים ואח"כ קבורת מתים ואח"כ נחום אבלים, ואף כי אפשר שבמקרה נסדרו הענינים הכא והתם כמו שהם, בכ"ז י"ל גם דבכונה נסדרו כמו שנסדרו, והיינו דהגמרא חשיב כסדר הפסוקים שבתורה, והמדרש כסדר המאורעות בתיי האדם. .
(סוטה י"ד א')