לא תקרא וגו'. הקורא לשרה שרי אינו עובר בלאו דלא תקרא את שמה שרי, מאי טעמא, לא תקרא כתיב, לדידי' קמזהר רחמנא אבל לכולא עלמא לא מזנראה פשונו דמדייק מדלא כתיב לא יקרא שמה כמו דכתיב בשם חברהם, ורק כתיב בלשון נוכח המוסב לאברהם לבדו. . (ברכות י"ג א')
לא תקרא וגו'. א"ר יצחק, שנוי השם קורע גזר דינו של אדם, דכתיב לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה וכתיב בתרי' וברכתי אותה וגם נתתי ממנה לך בן מחור"ל משום דשרה היתה עקרה בטבע כמבואר ם"פ נח. ומה שלא הביאו ראי' זו מאברהם דגם בו כתיב אחר שנוי שמו והפריתי אותך וכו', י"ל פשוט משום דהוא לא הי' עקר מוחלט, שהרי ישמעאל נולד לו קודם שנוי השם, ורק הברכה ברבוי זרע משרה היתה לאחר שנוי השם. . (ר"ה ט"ז ב')
כי שרה שמה. שרי היא שרה, בתחלה נעשית שרי לאומתה ולבסוף נעשית שרה לכל העולם מטנראה דמפרש שרי כמו צרי ואויבי (תהילים כ״ז:ב׳), בכנוי לאומתה, ומה דכתיב כי שרה שמה בלשון שמובן בו העבר ולא בלשון עתיד והיה שמה שרה, כמו דכתיב באברהם, י"ל משום דבאמת מיד כשנתבשר אברהם בשנוי השם שענינו הוא מתחלה הי' אב לארם ולבסוף אב לכל העולם [ע"ל פ' ה'], ולפי מה דקיי"ל דאשה עם בעלה עולה עמו (כתובות ס"א א'), היינו שנוחלת גם היא כבודו וגדולתו, א"כ מיד כשנשתנה שמו לגדולה להיות שר לכל העולם זכתה גם היא להיות שרה לכל העולם, וזהו כי שרה שמה, כלומר מכבר, עוד מאז שנשתנה שמך. . (ברכות י"ג א')