קריאה במקור

תורה תמימה על התורה · ויקרא · פרק 23 · פסקה 10

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
כי תבאו וגו'. תניא, א"ר יהודה משום ר' עקיבא, מפני מה אמרה תורה הביאו עומר בפסח, מפני שהפסח זמן תבואה הוא, אמר הקב"ה, הביאו לפני עומר בפסח כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות כדמפני שבפסח נדונין על התבואה. .
(ר"ה ט"ז א')
2
וקצרתם. וכתיב והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן והניף, מלמד שאין מצות קצירה בכהן כהר"ל מדפרט כהן רק אצל תנופה, ולאו דוקא קצירה לבד א"צ כהן אלא גם שאר עבודות כמו קליה באש, טחינה והרקדה ושימת שמן ולבונה, ולא ידעתי למה לא אמר בלשון חיובי מלמד שאין מצות כהן אלא בתנופה, ובזה היה משמע היתר זר בכל העבודות שזכרנו, וצ"ע. .
(תו"כ)
3
וקצרתם וגו'. תניא, רבי בנימין אומר, כתוב אחד אומר וקצרתם את קצירה והבאתם את עומר וכתיב ראשית קצירכם אל הכהן, הא כיצד כודלשון ראשון מורה שיכול לקצור קודם הבאת העומר, ולשון שני מורה שתהא ראשית לכל הקצירות. , ממקום שאתה מביא אי אתה קוצר, ממקום שאי אתה מביא אתה קוצר כזר"ל ממקום שאי אתה יכול להביא העומר כגון מבית השלחין שבעמקים דהיינו תבואה הגדילה בארץ יבשה הצמאה למים והיא גם בעמק שתבואתה רעה ואסור להביא עומר מתבואה כזו לכן מותר לקצרה קודם העומר. .
(מנחות ע"א א')
4
את קצירה. העומר אינו בא אלא מן הארץ, שנאמר כי תבאו אל הארץ וקצרתם את קצירה כחהרבותא בזה אע"פ שהוא כמו קרבן צבור, וכל קרבנות הצבור דשייך בהו תבואה באים גם מחו"ל, בכ"ז העומר אינו בא אלא מתבואת א"י כדמפרש. .
(מנחות פ"ג ב')
5
את קצירה. קציר ולא הקטניות, קציר ולא השחת כטע"ל בפ' קדושים בפסוק ובקצרכם דלשון קציר לא יונח רק על תבואה ולא על קטניות ושחת דהיינו תבואה שלא הביאה שליש שקוצרין אותה למאכל בהמה כמבואר במשנה מנחות ע"א ב'. .
(תו"כ)
6
ראשית קצירכם. תניא, החטים והשעורין והכוסמין ושבולת שועל והשפון אסורים מלקצור לפני העומר, מנה"מ, א"ר יוחנן, אתיא ראשית ראשית מחלה לבחלה כתיב ראשית עריסותיכם, והתם איירי רק בחמשת המינים אלו כפי שיתבאר שם, וה"נ כן. ואמנם זהו דוקא אם לא השרישו בארץ עד אחר זמן הקרבת העומר, כפי שיתבאר בסמוך, ואז אסורין עד זמן העומר משנה הבאה, אבל אם השרישו בארץ קודם לזמן העומר מותרין. .
(מנחות ל' ב')
7
ראשית קצירכם. תניא, העומר אינו בא אלא מן החדש, שנאמר ראשית קצירכם לאהרבותא בזה כמש"כ לעיל אות כ"ח, יעו"ש ובתוי"ט כאן. .
(שם פ"ד א')
8
קצירכם. קצירכם – שלכם יהא, מלמד שהחדש מותר בהנאה לבזה בא בגמרא ליישב דעתיה דר' אבהו דס"ל כל מקום שנאמר לא תאכל הוי במשמע גם איסור הנאה, והקשו על זה הא כאן בענין חדש כתיב (פ' י"ד) ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה, ובכ"ז קיי"ל דחדש מותר בהנאה, וכמ"ש במשנה מנחות ע"א א' קוצר לשחת ומאכיל לבהמה, ומשני שאני התם בחדש דכתיב קצירכם שלכם יהא, דריבתה התורה מפורש היתר הנאה, וכתבו התוס' אע"פ דמלשון קצירכם דרשינן ולא קציר מצוה [בדרשה הבאה], אך אי משום הא היה אפשר לכתוב קצירך ומדכתיב קצירכם ש"מ תרתי, עכ"ל. והנה בירושלמי כאן ובפ"ג ה"א מערלה תרצו קושיית הגמרא על ר' אבהו בענין אחר, והיינו שאני חדש שאין איסורה איסור עולם שנתרת בהקרבת העומר, והכלל דר' אבהו הוא רק בדבר שאיסורו איסור עולם, וי"ל דלהירושלמי לא ניחא תירוץ הגמרא שלנו מפני קושיית התוס', ולא ניחא ליה בתירוצם דהיה יכול לכתוב קצירך משום דכיון דכל הפסוק איירי בלשון רבים כי תבאו, וקצרתם, והבאתם, ועשיתם, הניפכם, וספרתם, ועוד, הוכרח לכתוב גם קצירכם בלשון רבים. .
(פסחים כ"ג א')
9
קצירכם. קצירכם ולא קציר עובדי כוכבים, מלמד שאין מביאין עומר מתבואה דעייל ביד עובדי כוכבים לגר"ל שגדלה ברשות עובדי כוכבים עד שלא באו ישראל לארץ, ועיין בט"ז ליו"ד סי' רצ"ג ס"ק ב' מש"כ בענין זה. .
(ר"ה י"ג א')
10
קצירכם. קוצרין קודם לעומר מפני הנטיעות לדתבואה שבין אילנות רכות שנפסדות ע"י זה. ולדעת הראב"ד פ"א ה"ו מכלאים שיש איסור כלאים בזרעים הסמוכים לאילן י"ל טעם ההיתר הזה כדי שלא לקיים כלאים, ופירוש זה מסתבר, דיהיה טעם הדבר בזה שמסיים ולא קציר מצוה כמו באינך דחשיב משום דהוי קציר מצוה, ולדעת החולקים על הראב"ד שם צ"ל דהטעם דאמר קצירכם ולא קציר מצוה קאי רק על בית האבל ובית המדרש, אבל היתר מפני הנטיעות הוא ע"פ הסברא מפני ההפסד שהתורה חסה על ממונם של ישראל, אך לא משמע כן בגמרא, וצ"ע. ומפני בית האבל ובית המדרש להמפני בית האבל הוא כדי שיהיה מקום פנוי לברך ברכת רחבה כמ"ש בכתובות ח' ב', ולשון בית פירושו מקום כמו בית הפרס, בית השלחין, וכדומה, ומפני ביטול ביהמ"ד הוא שיהיה מקום פנוי לתלמידים לישב ללמוד, דרגילים היו שכשהמקום דחוק לתלמידים לישב בביהמ"ד היו לומדים בשדה, ע' עירובין ל"ד ב'. , מאי טעמא, קצירכם אמר רחמנא ולא קציר מצוה לועיין משכ"ל אות ל"ד. .
(מנחות ע"ב א')
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Torah Temimah, Vilna, 1904
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad