קריאה במקור

תורה תמימה על התורה · ויקרא · פרק 6 · פסקה 23

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
וכל חטאת. תניא, אין לי אלא חטאת יחיד ונקבה קכחדכל פרשה זו כתובה אצל פרשת שלמים ואשם ותודה שהן של יחידים וסתם חטאת נקבה היא. מניין לרבות חטאת צבור וזכר ת"ל וכל חטאת קכטכפי פשטות הלשון משמע דדריש ו' יתירא, אבל באמת י"ל דדייק מיתור לשון וכל חטאת, דאחרי שכל הענין איירי בחטאת הול"ל ואשר יובא מדמה. .
(שם פ"ב א')
2
אשר יובא מדמה. מדמה ואפילו מקצת דמה קלידוע הוא דמ"ם השימוש מורה על מקצת הדבר וכמבואר לפנינו בר"פ ויקרא בפסוק אדם כי יקריב מכם קרבן מן הבקר ומן הצאן. [שם שם]
3
אשר יובא מדמה. מדמה ולא מבשרה קלאדבבשר קיי"ל דאינו נפסל אלא א"כ יצא לחוץ, דילפינן מפסוק (פ' משפטים) ובשר בשדה טריפה לא תאכלו כיון דיצא חוץ למחיצתו נאסר, דדרשינן בשדה בלא מחיצות, מקום פרוץ, וכשיצא לחוץ הרי הוא בלא מחיצות, כמבואר לפנינו שם, משא"כ כשנכנס לפנים דכשרה. .
(שם שם ב')
4
אל אהל מועד. אין לי אלא אהל מועד, שילה ובית עולמים מניין ת"ל לכפר בקודש קלבבית עולמים היינו מקדש דקדושתיה הוי כקדושת אהל מועד שבמשכן, ועיין בתוס' יומא מ"ד א' ד"ה בשילה. .
(תו"כ)
5
לכפר בקודש. תניא ר' שמעון אומר, נאמר כאן לכפר בקודש ונאמר להלן (פ' אחרי) ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת אשר הובא את דמם לכפר בקודש, מה להלן בשכיפר אף כאן בשכיפר קלגדהתם בפר ושעיר של יוהכ"פ בודאי איירי שכבר כיפר אף כאן שכבר כיפר, אבל לא אם רק שהובא הדם לכפר ולא כיפר אז אינו נפסל. ואמנם לא ידעתי מה פסיקא ליה יותר הלשון לכפר בקדש דהתם דאיירי שכבר כיפר מהלשון לכפר בקודש דהכא עד דיליף להכא מדהתם. ונראה משום דהתם כתיב הובא לכפר (בעבר) והכפור הוא העיקר בקום ועשה ולולי כן לא היו מתנהגים עמו אח"כ ככתוב, וכאן יוכל היות דהקפידא היא גם על ההבאה עם המחשבה לכפר בלבד, ואין פעולת הכפור מעכבת לפסול, וכמו "בבואו לכפר בקדש" דשם, דגם רק כשבא לכפר אף שלא כפר עדיין לא יהיה כל אדם באהל מועד. ומה שאמר הכא שאם הכניס ולא כיפר הוא רק אם הכניס במזיד ולא כיפר, אבל אם בשוגג הכניס אין בכך כלום. .
(זבחים פ"ג א')
6
באש תשרף. תניא, ר' שמעון אומר, בקודש באש תשרף, לימד על חטאת ששורפין אותה בקודש, ואין לי אלא זו בלבד, פסולי קדשי קרשים ואיסורי קדשים קלים מניין ת"ל וכל בקודש באש תשרף קלדנראה דמדייק משום דלפי פשטות הלשון הו"ל לומר וכל אשר יובא מדמה אל אהל מועד בקודש לכפר וגו', דהרי בקודש הוא תואר על שם אהל מועד, ומדסמיך בקודש לתשרף דריש כל בקודש תשרף, דלא רק חטאת אלא כל הקדשים. .
(פסחים כ"ד א')
7
באש תשרף. אמר רב הונא, נסכים שנטמאו עושה להם מערכה בפני עצמן ושורפן, משום שנאמר בקודש באש תשרף קלהסמך בזה על הדרשה דלעיל וכל בקודש באש תשרף כל פסולי קדשים שמחיצתן בעזרה שורפין אותן בקודש דהיינו בעזרה, וכתב רש"י הא דשורפן בפ"ע ולא בבית הדשן שבעזרה שבו שורפין כל ק"ק, משום דכיון שהוא דבר לח לא יהיה ניכר כשישרפם עם בשר. .
(זבחים צ"ב א')
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Torah Temimah, Vilna, 1904
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad