ויוציאה מחיקו וגו׳. אמר רבא, מדה טובה ממהרת לבא ממדת פורעניות, דאלו במדת פורעניות כתיב (פ' ו׳) ויוציאה והנה ידו כצורעת כשלג באחר שהוציאה נעשית מצורעת. , ואלו במדה טובה כתיב ויוציאה מחיקו והנה שבה כבשרו, מחיקו הוא דשבה כבשרו גי"ל הטעם באיחור זה במדת פורעניות, דאולי בין כה יתעורר האדם לתשובה וינצל מפורעניות, והקב"ה אינו רוצה בקלקלתם של בני אדם. . (שבת צ"ז א׳)