1ואת כל שללה. שללה ולא שלל שמים, מכאן אמרו, ההקדשות שבה יפדו ותרומות ירקבו, מעשר שני וכתבי הקודש יגנזו נדבהקדשות איירי בקדשי בדק הבית דאפשר בפדיון אבל קדשי מזבח דאין נפדין ימותו, ואע"פ דגם הם שלל שמים אך זבח רשעים תועבה, ובתרומה איירי כשהיא ביד כהן שממונו הוא, ואפ"ה מדהיא קדושה לא מזלזלינן בה לשריפה, אבל תרומה שביד ישראל היא של גבוה ואינה נאסרת, ומעש"ש לא הניחן לרקב כמו תרומה משום דמעש"ש הכל רגילין בהנאתן ויש לחוש לתקלה, משא"כ בתרומה כהנים זריזין הם, וכתבי הקודש יגנזו משום כבודן. ונראה דאיירי כשנכתבו מקודם שהודחו, דאם אח"כ הלא קיי"ל ס"ת שכתבו מין ישרף.
.
(שם קי"א ב')
2ואת כל שללה. לרבות נכסי רשעים שבחוצה לה, ואימתי, א"ר חסדא, בנקבצים לתוכה נהנראה דר"ל אם אפשר לקבצם אל תוכה בעת שנשרפת העיר עם שללה, אבל אם היו רחוקים חוץ לעיר עד שאי אפשר לקבצם אל תוכה בעת שנשרפת העיר שוב אין נשרפין, והרבותא בזה דלא אמרינן כל העומד לשרוף כשרוף דמי, משום דכתיב תקבץ תלי העיקר בקיבוץ.
.
(שם קי"ב א')
3ואת כל שללה. אמר רב חסדא, פקדונות של בני עיירות אחרות המופקדין אצל אנשי עיר הנדחת, אע"פ שקבלו עליהן אחריות מותרין, דלאו שללה הוא נווהרמב"ם כתב דדרשינן שללה ולא שלל חבירתה. וטעם הדבר, דלא דיינינן להו כלל כשל אנשי עיר הנדחת אף דקבלו עליהם אחריות, נראה דעכ"פ כיון דאיתנהו בעינייהו ברשותא דמרא קאי ועל שמם נקראו. ונראה דלא דמי למ"ש בפסחים ו' ב' דחמץ של עובדי כוכבים המופקד אצל ישראל והישראל קיבל עליו אחריות חייב לבער, יען דהתם אם לא יבער יהנה מחמץ בפסח, מפני שבזה שהחמץ בעין אין חייב לשלם אחר, משא"כ כאן הקפידה תורה ששלל אותה העיר תשרף, אבל זה השלל של בני עיר אחרת אינו בכלל שללה מפני שנקראת על שם אותן האנשים של העיירות האחרות.
.
(שם שם)
4תקבוץ וגו' ושרפת. שער הראש מותר, דכתיב תקבוץ ושרפת, מי שאינו מחוסר
5אלא קביצה ושריפה. יצא זה שמחוסר תלישה וקביצה ושריפה נזוכן אילנות עם פירות מחוברין מותרין מפני שמחוסרין תלישה. וע"ע בגמרא איבעיא לענין פאה נכרית של נשים צדקניות כשאין קשורה אז בראשה [דאם מחוברת בראשה כגופה דמיא] אם הוי זה בכלל ואת כל שללה או כלבושה דמי ועלה בתיקו, ורמב"ם פסק לחומרא כדעתו בכל תיקו שבגמרא.
.
(סנהדרין קי"ב א')
6אל תוך רחבה. מלמד שאם אין לה רחוב עושין לה רחוב, ואם היתה רחובה חוצה לה כונסין אותה לתוכה נחר"ל אם מקום קבוץ בני העיר היה חוצה לה כונסין אותה לתוך העיר, והיינו שעושין החומה חוץ להרחוב.
.
(שם קי"א ב')
7כליל לה' אלהיך. א"ר שמעון, אמר הקב"ה, אם אתם עושין דין בעיר הנדחת מעלה אני עליכם כאלו אתם מעלים עולה כליל לפני נטודימה זה לעולה ולא לקרבן אחר משום דבשניהם כתיב כליל.
.
(שם שם)
8לא תבנה עוד. ר' עקיבא אומר, לכמות שהיתה אינה נבנית, אבל נעשית היא גנות ופרדסים סדלשון בנין יונח רק על בתים ולא על גנות ופרדסים, והלשון לכמות שהיתה אינו מיושב כל כך, ויותר היה נאות לומר לא תבנה עוד אבל נעשית היא גנות ופרדסים, וצ"ע.
.
(שם שם)