הנה יוצא המימה. אמר אביטול ספרא משמיה דרב, פרעה שהית בימי משה אמגושי היה, שנאמר הנה יוצא המימה דבשבת ע"ה ב' פליגי רב ושמואל בפי' אמגושי, חד אמר מכשף וחד אמר מגדף [כלומר מין האדוק בעבודת כוכבים ומגדף תמיד את השם], ולדברי שניהם יתכן הפי' כאן והראיה מהפסוק, דלהפי' אמגושי מכשף הוי הפי' שהוא יוצא המימה לעשות כשופו [וצ"ל דהולך על שפת היאור ולא על היאור גופיה, דמבואר בסנהדרין ס"ז ב' שאין לכישוף שליטה על המים], ולהפירוש אמגושי מגדף הוא מפני שהיה כופר בעיקר והיה אומר לי יאורי ואני עשיתיני (יחזקאל כ"ט ג'). . (מו"ק י"ח א')
ונצבת לקראתו. [מאי לקראתו], ריש לקיש אמר, רשע הוא והעיז פניך בו, ור' יוחנן אמר, מלך הוא והסבר לו פנים הריש לקיש דריש לקראתו כמו גבי בלעם שאמר להמלאך כי אתה נצב לקראתי (במדבר כ"ב ל"ד), ור' יוחנן דריש לקראתו כמו גבי משה ואהרן (שמות ה' כ') נצבים לקראתם (כפשוטו דקאי עליהם ולא כמדרשו). וע"ע מענין זה לקמן בפ' בא בפסוק וירדו כל עבדיך אלה אלי. . (זבחים ק"ב א׳)