1ולקח הכהן הטנא. נטמאו הבכורים – הסלים נתנים לכהנים, דכתיב ולקח הכהן הטנא יחכפי הנראה דריש ולקח הכהן הטנא – מכל מקום, ואפילו נטמאו הבכורים. וברמב"ם פ"ג ה"ח מבכורים פסק אם נטמאו הבכורים אין הסלים לכהנים, וכנראה כך היתה לפניו הגירסא בירושלמי, ולפי גירסא זו יהיה הפירוש ולקח הכהן הטנא – הטנא הנזכרת עם הבכורים כשהן נתנין.
.
(ירושלמי בכורים פ"א ה"ז)
2ולקח הכהן הטנא. מכאן אמרו, העשירים מביאים בקלתות של כסף ושל זהב, ועניים בסלי נצרים של ערבה קלופה והסלים נתנים לכהנים יטכך מבואר במשנה ח' פ"ג דבכורים ועיין בב"ק צ"ב א' רומז מכאן מקור למאמר אינשי בתר עניא אזלא עניותא, כי מהעניים יקבל הכהן גם הטנא ולהעשירים מחזיר. והנה לא נתבאר טעם הדבר והסברא בזה, למה מקבל רק מעניים, ואפשר לומר דכיון דהעניים עושין את הטנא ממיני צמחים וענפים כמבואר בזה הוי הטנא גופא מכלל פרי האדמה, כלומר מכלל מין הבכורים, ולכן בקבלת הכהן את הבכורים כולל גם את הטנא שגם היא סניף ממין הבכורים, וגם אין זה הפסד ניכר להם כיון דבעצמם קלעו אותה ממיני צמחים ואין צורך ושווי נמרץ להם בכאלה, משא"כ של עשירים היו של כסף וזהב כמבואר לפנינו אין זה שייכות כלל למין הבכורים, וגם יש הפסד מרובה בהעדרם, ולכן מחזירם הכהן. ודיוק הדרשה הוא מולקח הכהן הטנא דרק טנא הנעשה מנצרים יקח הכהן לעצמו אך לא כלי כסף וזהב, וצ"ל דמה שאמרו מכאן אמרו קאי על סוף הדרשה והסלים נתנים לכהנים ולא על מה שאמרו ברישא העשירים מביאים כו' כי מנין לנו זה מן הכתוב.
[ספרי].
3הטנא מידך. למד על הבכורים שטעונים תנופה, כתיב הכא ולקח הכהן הטנא מידך וכתיב התם (פ' צו) ידיו תביאנה, מה כאן כהן אף להלן כהן, ומה להלן בעלים אף כאן בעלים, הא כיצד, כהן מניח ידו תחת ידי הבעלים ומניף, דברי ר' אליעזר בן יעקב כועיין בתוס' כאן ולפנינו בפ' נשא בפסוק ולקח הכהן מיד האשה, ועיין בסמוך פסוק י' באה עוד דרשה לחיוב תנופה בבכורים, ושם נבאר.
.
(מנחות ס"א א')
4מידך. מכאן לבכורים שנקראו תרומת ידך כאעיין מענין דרשה זו לפנינו לעיל בפ' ראה י"ב ו' וי"ז.
.
(יבמות ע"ג ב')
5לפני מזבח ה'. אי לפני מזבח יכול בדרום, ת"ל (פ' י') לפני ה', אי לפני ה' יכול במערב, ת"ל לפני מזבח, הא כיצד, מגישן על קרן דרומית מערבית ומניחה בדרומית של קרן כבדהלשון לפני ה' מורה על מערב, ר"ל על קיר מערבי של מזבח, דהיינו כנגד פתח ההיכל, דההיכל במערב, והלשון לפני מזבח מורה על דרום, שהכבש של מזבח הוא בדרום, וע"ע באור הענין בציור ברש"י מנחות י"ט ב', וע"ע בענין זה בסוטה י"ד ב' ומש"כ בפ' צו בפרשת מנחה, ו' ז'.
.
(ירושלמי בכורים פ"ג ה"ד)
6לפני מזבח ה'. מלמד שכל זמן שיש מזבח יש בכורים ובזמן שאין מזבח אין בכורים כגכלומר רק בפני הבית. וברמב"ם פ"ב ה"א מבכורים וברע"ב פ"ח מ"ח דשקלים הובא בענין זה הפ' דפ' משפטים ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' בזמן שיש בית יש בכורים וכו', ועיין מש"כ שם.
[ספרי].