ונסלח לכל עדת. תניא, ר׳ יהודה אומר, שבט אחד גורר כל השבטים, מאי טעמא, דכתיב ונסלח לכל עדת בני ישראל עשאפי' אם רק שבט אחד חטא בהוראת ב"ד אך במנין הנפשות הוא רוב הקהל הוא גורר אחריו את שאר השבטים שיביאו גם הם פר אע"פ שלא חטאו משום דס"ל דגם שבט אחד איקרי קהל, ולכן כמו שברוב השבטים אע"פ שהן מיעוט הקהל חייבים כל הקהל, כמש"כ לעיל פסוק כ"ד, כך במיעוט השבטים ואפי' שבט אחד אם הוא רוב הקהל חייבים כל הקהל, ומבואר ענין זה ביותר לפנינו בפ' ויקרא בפסוק ואם כל עדת ישראל ישגו (ד' י"ג).
וטעם הראיה מכאן משום דמפסוק זה מבואר דלעולם צריך סליחה לכל הקהל אע"פ שלא כולם חטאו, אמנם אחרי שאין סברא לומר דכל הקהל יגררו אחרי איש אחד, לכן הגבילו דבעינן רוב, והוא או רוב הקהל אע"פ שהן מיעוט השבטים או רוב השבטים אע"פ שהן מיעוט הקהל, כמש"כ. .
(ירושלמי פסחים פ"ז ה"ו)
וטעם הראיה מכאן משום דמפסוק זה מבואר דלעולם צריך סליחה לכל הקהל אע"פ שלא כולם חטאו, אמנם אחרי שאין סברא לומר דכל הקהל יגררו אחרי איש אחד, לכן הגבילו דבעינן רוב, והוא או רוב הקהל אע"פ שהן מיעוט השבטים או רוב השבטים אע"פ שהן מיעוט הקהל, כמש"כ. .
(ירושלמי פסחים פ"ז ה"ו)