ערות בת אשת אביך. ת"ר, הבא על אחותו והיא בת אשת אביו חייב שתים, מאי טעמא, מכדי כתיב(פ' ט') ערות אחותך בת אביך או בת אמך, ל"ל דכתיב עוד ערות בת אשת אביך מולדת אביך, אלא לחייבו משום אחותו ומשום בת אשת אביו כטואם שגג בה חייב שני חטאות משום שני לאוין. וע"ד הפשט י"ל הלשון בפסוק זה מולדת אביך שבא להתיר אחות חורגת, והוא שנשא אביו אשה ויש לה בת מאיש אחר שאותה הבת מותרת לו דאינה מולדת אביך, ובסוטה מ"ג ב' רצה הגמרא לומר שלא ישא אדם חורגת משום מראית העין שנראית כאחותו, ואסיקו התם ולא היא קלא אית לה, ולפי מש"כ יש רמז להיתר זה בתורה. ותמה אני במש"כ הב"ח באה"ע סי' ט"ו בענין זה והמחמיר תבא עליו ברכה, דלמה נוסיף חומרא על המפורש בגמרא להיתר ומרומז בתורה שבכתב כמש"כ.
. (יבמות כ"ב ב')
בת אשת אביך. פרט לאחותו מן השפחה ומן הנכרית שאין אישות לאביך בה לשלא תפסי בהו קדושין כמבואר בקדושין ס"ח א'. והנה לעיל בדרשה הקודמת ילפינן מבת אשת אביך דרשה אחרת, ובאמת לפי אותה דרשה מבואר בגמרא דדרשה שלפנינו ילפינן מפסוק אחר בפ' משפטים האשה וילדיה וגו', ומאן דיליף דרשה זו שלפנינו מפסוק זה לא ס"ל דרשה הקודמת, ובכ"ז העתקנוה מפני שעכ"פ הדין דין אמת, ולא יחסר עיקר גדול זה בדיני הפרשה, ועיין ברא"ש כאן בבאור דרשה זו.
. (שם שם)
אחותך היא. מה ת"ל, והלא אם הוזהר על בת אמו שאינה בת אביו ועל בת אביו שאינה בת אמו א"כ בת אביו ובת אמו לא כש"כ, אלא הא למדת שאין מזהירין מן הדין לאמדייק יתור הלשון אחותך היא, ובא בזה ללמד שאין מזהירין ע"פ ק"ו, שאחותו בת אביו ובת אמו בודאי חמור יותר מאחותו מאביו לחוד או מאמו לחוד, בכ"ז צריך רבוי מיוחד על זה, וזה הלשון אחותך היא בא לרבות זה, ולקמן בס"פ קדושים בפסוק ערות אחותו גלה דריש כן מיתור לשון כזה שאין עונשין מן הדין, יעו"ש. ולמד כאן שאין מזהירין משום דפרשה זו איירי באזהרות, ובפ' קדושים למד שאין עונשין, משום דפרשה דשם איירי בעונשין, וע' מש"כ שם.
. (מכות ה' ב')