ערות בת בנך. הא בת בנה דידה ובת בתה דידה שרי, והא כתיב (פ' י"ז) ערות אשה ובתה לא תגלה את בת בנה ואת בת בתה לא תקח, הא כיצד, כאן באונסין כאן בנשואין, ואימא איפכא, עריות שאר כתיב בהו (פ' י') ובאונסין ליכא שאר כזר"ל הא דכתיב ערות בת בנך איירי בבת בנו הנולד לו מאנוסתו, דאע"פ דבניו מאנוסתו נקראים בניו, אבל בת בנה מאיש אחר שרי, דלאו אשתך היא, והא דכתיב את בת בנה ואת בת בתה איירי באשתו מן הנשואין.
. (יבמות צ"ז א')
או בת בתך. ק"ו לבתך, וכי עונשין מן הדין, אלא גלוי מילתא בעלמא הוא כחהאי ק"ו לבתך קאי לבת מן האנוסה, דאלו מן הנשואין אנו למדין מפסוק (י"ז) ערות אשה ובתה. ומפרש דאין זה נקרא עונש ע"פ ק"ו, דסברא הוא, דהא בת בתו מקורבא דבתו אתיא, וא"כ כיון דבת בתו אסורה פשיטא דבתו אסורה, ולדעת חד מ"ד בגמרא כאן ובכ"מ בש"ם ילפינן ענין זה בגז"ש הנה הנה, כתיב הכא בערות בת בנך כי ערותך הנה, וכתיב לקמן (פ' י"ז) ערות אשה ובתה לא תגלה שארה הנה, מה הנה דכתיב התם איירי בבתה אף הנה דכתיב כאן איירי בבתה, וע' בכריתות ה' א'.
. (סנהדרין ע"ו א')